הנערה ותרנגולי ההודו

מעשיה אינדיאנית; עיבוד: דניאלה אסא

מתוך גיליון 'אינדיאנים' (47), מאי 2017

הִתְאַסְפוּ נָא, יַלְדֵי הַשֵׁבֶט, וְשִׁמְעוּ סִפּוּר מַעֲשֶׂה:

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת, בִּכְפָר שֶׁשְׁמוֹ מָצָאקִי, חָיוּ אִינְדְיָאנִים עֲשִׁירִים שֶׁהָיוּ לָהֶם לַהֲקוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל תַרְנְגוֹלֵי הוֹדוּ. הָאֲנָשִׁים הָעֲנִיִים רָעוּ אֶת לַהֲקוֹת תַרְנְגוֹלֵי הַהוֹדוּ בְּמִישׁוֹרֵי הָעֵשֶׂב הַגְדוֹלִים סְבִיב הַר הָרַעַם.

בְּשׁוּלֵי הַכְּפָר נִצְבָה בִּקְתָה רְעוּעָה שֶׁבָּהּ גָרָה לְבַדָהּ נַעֲרָה עֲנִיָה. בְּגָדֶיהָ הָיוּ יְשָׁנִים וּקְרוּעִים, וְלַמְרוֹת שֶׁפָּנֶיהָ הָיוּ יָפוֹת וְעֵינֶיהָ זוֹהֲרוֹת, הִיא הִתְבַּיְשָׁה שֶׁיִרְאוּ אוֹתָהּ בִּגְלַל שְׂעָרָהּ הַפָּרוּעַ וּפָנֶיהָ הַמְלֻכְלָכוֹת. הַנַעֲרָה רָעֲתָה תַרְנְגוֹלֵי הוֹדוּ לְפַרְנָסָתָהּ, וְאֵיזוֹ פַּרְנָסָה דַלָה זוֹ הָיְתָה! בִּתְמוּרָה לַעֲבוֹדָתָהּ קִבְּלָה מְעַט מָזוֹן וְלִפְעָמִים גַם בֶּגֶד יָשָׁן. אֲבָל לִבָּהּ הָיָה טוֹב וְהִיא הָיְתָה בּוֹדֵדָה וְלָכֵן הִתְנַהֲגָה יָפֶה לְתַרְנְגוֹלֵי הַהוֹדוּ שֶׁרָעֲתָה. הָעוֹפוֹת הַגְדוֹלִים אָהֲבוּ אוֹתָהּ מְאֹד וְהָיוּ מַגִיעִים לִקְרִיאָתָהּ וְהוֹלְכִים לְאָן שֶׁרָצְתָה.

יוֹם אֶחָד הוֹבִילָה הַנַעֲרָה אֶת הַלַהֲקָה דֶרֶךְ הַכְּפָר וּפִתְאוֹם שָׁמְעָה אִישׁ אֲשֶׁר עָמַד עַל גַג אַחַד הַבָּתִים וְהִזְמִין אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָרִים בַּסְבִיבָה לְהַגִיעַ בְּעוֹד אַרְבָּעָה יָמִים לָרִקוּד הַגָדוֹל שֶׁל הָאָבִיב. הַבַּחוּרָה הַמִסְכֵּנָה מֵעוֹלָם לֹא הֻזְמְנָה לְהִשְׁתַתֵף אוֹ אֲפִלוּ לִצְפּוֹת בְּרִקוּדֵי הָאָבִיב וְהִיא הִשְׁתוֹקְקָה לָלֶכֶת. הִיא נֶאֶנְחָה וְאָמְרָה לְתַרְנְגוֹלֵי הַהוֹדוּ – כֵּן, כֵּן, הִיא דִבְּרָה אֲלֵיהֶם לְעִתִים קְרוֹבוֹת – "אוֹי! אֵיךְ יְכוֹלָה נַעֲרָה מְכֹעֶרֶת כָּמוֹנִי, שֶׁלְבוּשָׁה בִּסְמַרְטוּטִים, לְהִשְׁתַתֵף אוֹ אֲפִלוּ לִצְפּוֹת בָּרִקוּדִים הַנֶהֱדָרִים!" אַחַר כָּךְ הוֹבִילָה אֶת הַתַרְנְגוֹלִים לַמִישׁוֹרִים, וּכְשֶׁיָרַד הַלַיְלָה הֶחְזִירָה אוֹתָם, כְּמוֹ תָמִיד, אֶל הַלוּלִים שֶׁבִּקְצֵה הַכְּפָר.

כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים הוֹצִיאָה הַנַעֲרָה הַמִסְכֵּנָה אֶת הַתַרְנְגוֹלִים לַמִרְעֶה בַּבֹּקֶר וְרָאֲתָה אֶת אַנְשֵׁי הַכְּפָר עֲסוּקִים בְּנִקוּי הַכְּפָר, בְּקִשׁוּט בִּגְדֵיהֶם, בְּבִשׁוּל מַטְעַמִים מְיֻחָדִים וּבַהֲכָנוֹת לַחֲגִיגוֹת הָאָבִיב. הִיא שָׁמְעָה אוֹתָם צוֹחֲקִים בְּהִתְרַגְשׁוּת וּמְדַבְּרִים עַל הָרִקוּדִים, וְאָז הָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם הַלַהֲקָה שֶׁלָהּ, מְדַבֶּרֶת אֲלֵיהֶם וּמְסַפֶּרֶת עַל צַעֲרָהּ וּכְאֵבָהּ. כַּמוּבָן שֶׁלֹא חָשְׁבָה שֶׁהֵם מְבִינִים אֶת דְבָרֶיהָ.

אֲבָל הֵם הֵבִינוּ גַם הֵבִינוּ. וּבַיוֹם הָרְבִיעִי, כְּשֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים בְּמָצָאקִי הָלְכוּ לָרִקוּדִים וְרַק הַנַעֲרָה נִשְׁאֲרָה עִם הַתַרְנְגוֹלִים בְּמִישׁוֹרֵי הָעֵשֶׂב, נִגַשׁ אֵלֶיהָ תַרְנְגוֹל הוֹדוּ גָדוֹל וְזָקֵן. הוּא פָּרַשׂ אֶת זְנָבוֹ לִמְנִיפָה וּמָתַח אֶת כְּנָפָיו וְאָז, סָמוּק מִגַאֲוָה וְנָפוּחַ מֵחֲשִׁיבוּת עַצְמִית, אָמַר: "הוֹ, נַעֲרָה-אִמֵנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת מַחְשְׁבוֹתַיִךְ וְלִבֵּנוּ נִמְלָא רַחֲמִים עָלַיִךְ. הָיִינוּ רוֹצִים שֶׁכְּמוֹ כָּל אַנְשֵׁי מָצָאקִי תֵהָנִי גַם אַתְ מֵרִקוּדִי הָאָבִיב. וְעַכְשָׁו, הַקְשִׁיבִי," הִמְשִׁיךְ תַרְנְגוֹל הַהוֹדוּ הַזָקֵן: "אִם תִרְצִי לָלֶכֶת לָרִקוּדִים וְלַחְגֹג וְלִשְׂמֹחַ עִם כָּל בְּנֵי עַמֵךְ, קְחִי אוֹתָנוּ לְבֵיתֵנוּ מֻקְדָם בַּצָהֳרַיִם, וַאֲנַחְנוּ נַהֲפֹךְ אוֹתָךְ לַיָפָה בַּנְעָרוֹת וְנַלְבִּישׁ אוֹתָךְ בְּהִדוּר כֹּה רַב שֶׁאַף אֶחָד מִבְּנֵי הַכְּפָר לֹא יַכִּיר אוֹתָךְ וְהַבַּחוּרִים הַצְעִירִים יִתְהוּ מֵהֵיכָן בָּאת וְיָרִיבוּ עַל הַזְכוּת לְהַחְזִיק בְּיָדֵךְ בִּזְמַן הָרִקוּדִים."

בַּהַתְחָלָה הָיְתָה הַנַעֲרָה מֻפְתַעַת לִשְׁמֹעַ אֶת תַרְנְגוֹל הַהוֹדוֹ מְדַבֵּר, אֲבָל פִּתְאוֹם נִשְׁמַע לָהּ טִבְעִי שֶׁהַתַרְנְגוֹלִים יְדַבְּרוּ אִתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אִתָם. הִיא הִתְיַשְׁבָה עַל סֶלַע קָטָן וְאָמְרָה: "תַרְנְגוֹלִים אֲהוּבִים שֶׁלִי, כַּמָה אֲנִי שְׂמֵחָה עַל כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר, אֲבָל לָמָה אַתֶם מַבְטִיחִים לִי דְבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹא אוּכַל לְקַבְּלָם?"

"אַתְ יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עָלֵינוּ," אָמַר הַתַרְנְגוֹל הַגָדוֹל. "כְּשֶׁנַתְחִיל לְקַרְקֵר בְּקוֹל וְלָלֶכֶת לְכִוּוּן הַלוּל שֶׁלָנוּ בְּמָצָאקִי, לְכִי בְּעִקְבוֹתֵינוּ וְנַרְאֶה לָךְ מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנֵךְ. רַק אַגִיד לָךְ דָבָר אֶחָד נוֹסָף: אִם תִשָׁאֲרִי כֵּנָה וְנֶאֱמָנָה לָנוּ, לֹא תַאֲמִינִי לַמַזָל הַטוֹב שֶׁיִפֹּל בְּחֶלְקֵךְ. אֲבָל אִם תִשְׁכְּחִי אוֹתָנוּ, אֶת חֲבֵרַיִךְ, וְלֹא תַחְזְרִי עַד שְׁקִיעַת הַשֶׁמֶשׁ, אָז נַחְשֹׁב כִּי אַתְ רְאוּיָה לְחַיַיִךְ הַקָשִׁים. כִּי כַּאֲשֶׁר פָּקַד אוֹתָךְ הַמַזָל הַטוֹב, שָׁכַחְתְ אֶת חֲבֵרַיִךְ וְהָיִית כְּפוּיַת טוֹבָה."

"אַל תַחְשְׁשׁוּ, תַרְנְגוֹלִים שֶׁלִי!" קָרְאָה הַנַעֲרָה. "מָה שֶׁתֹאמְרוּ לִי לַעֲשׂוֹת – אֶעֱשֶׂה. אֶהְיֶה צַיְתָנִית אִתְכֶם כְּפִי שֶׁהֲיִיתֶם צַיְתָנִים אִתִי."

שְׁעַת הַצָהֳרַיִם הִגִיעָה. הַלַהֲקָה הֵחֵלָה לָלֶכֶת לְכִוּוּן הַלוּל וְהַנַעֲרָה הָלְכָה אַחֲרֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִיעוּ, מִיָד רָצוּ הַתַרְנְגוֹלִים לְתוֹךְ הַלוּל, וּכְשֶׁכֻּלָם נִכְנְסוּ קָרָא הַתַרְנְגוֹל הַזָקֵן לַנַעֲרָה: "הִכָּנְסִי לְבֵיתֵנוּ!"

הִיא נִכְנְסָה וְהוּא פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: "נַעֲרָה-אִמֵנוּ, שְׁבִי וּתְנִי לָנוּ אֶת בְּגָדַיִךְ וְאָז תִרְאִי מָה נוּכַל לַעֲשׂוֹת אִתָם."

הַנַעֲרָה הִגִישָׁה לָהֶם אֶת שִׁכְמִיָתָהּ הַקְרוּעָה וְהַתַרְנְגוֹל פָּרַשׂ אוֹתָהּ עַל הָרִצְפָּה. הוּא הֵחֵל לְנַקֵר וּלְנַקֵר בָּהּ. הוּא נִפְנֵף בִּכְנָפָיו וְהָלַךְ עָלֶיהָ הָלוֹךְ וְחָזוֹר וְכָל אוֹתוֹ זְמַן נִקֵר בְּמַקוֹרוֹ, וְאָז סִיֵם אֶת עֲבוֹדָתוֹ וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַנַעֲרָה. הִיא נִדְהֲמָה לִרְאוֹת אֶת הַשִׁכְמִיָה רְקוּמָה בְּרִקְמָה יְפֵהפִיָה.

תַרְנְגוֹל הוֹדוּ אַחֵר קִבֵּל אֶת מִכְנָסֶיהָ וְגַם הוּא נִקֵר בָּהֶם וְהִשְׁתַמֵשׁ בְּנוֹצוֹתָיו כְּדֵי לְתַקֵן אוֹתָם וְלִרְקֹם עֲלֵיהֶם. וְכָךְ, פְּרִיט לְבוּשׁ אַחֲרֵי פְּרִיט לְבוּשׁ, קִבְּלָה הַנַעֲרָה בְּגָדִים שֶׁנִרְאוּ חֲדָשִׁים וִיפֵהפִיִים יוֹתֵר מִמָה שֶׁלָבְשָׁה נַעֲרָה כָּלְשֶׁהִי בְּמָצָאקִי אֵי פַּעַם. לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה הַנַעֲרָה לִלְבּוֹשׁ אֶת בְּגָדֶיהָ הַחֲדָשִׁים, הִקִיפוּ אוֹתָהּ הַתַרְנְגוֹלִים וְסֵרְקוּ אוֹתָהּ בְּכַנְפֵיהֶם עַד שֶׁהָיְתָה נְקִיָה לְהַפְלִיא. עוֹרָהּ הָיָה חָלָק וְקוֹרֵן וּשְׂעָרָהּ רַךְ וְגוֹלֵשׁ. בִּלְחָיֶיהָ נִרְאוּ גֻמוֹת וְחִיוּכָהּ זָהַר.

אָז אָמַר הַתַרְנְגוֹל הַזָקֵן: "הוֹ, נַעֲרָה-אִמֵנוּ, כָּל מָה שֶׁחָסֵר לָךְ עַכְשָׁו הוּא קִשׁוּט יָקָר."

הוּא פָּשַׁט אֶת כְּנָפָיו, פָּסַע הָלוֹךְ וָשׁוֹב וְאָז הִשְׁתַעֵל מִסְפַּר פְּעָמִים וּלְפֶתַע הוֹפִיעָה בְּפִיו מַחֲרֹזֶת מַקְסִימָה. תַרְנְגוֹלִים אֲחֵרִים עָשׂוּ כָּמוֹהוּ. הֵם פָּסְעוּ סָבִיב, הִשְׁתַעֲלוּ וְהוֹצִיאוּ מִמַקוֹרָם עֲגִילִים, טַבָּעוֹת וְקִשׁוּטִים רַבִּים שֶׁרַק הַנְעָרוֹת הָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר יָכְלוּ לַעֲנֹד.

הַנַעֲרָה קִשְׁטָה אֶת עַצְמָהּ בַּתַכְשִׁיטִים הַיָפִים וְהוֹדְתָה לַתַרְנְגוֹלִים שׁוּב וָשׁוּב וְאָז הֵחֵלָה לָלֶכֶת לִמְקוֹם הַחֲגִיגָה. הַתַרְנְגוֹלִים קָרְאוּ אַחֲרֶיהָ: "הוֹ נַעֲרָה-אִמֵנוּ, הַשְׁאִירִי אֶת שַׁעַר הַלוּל פָּתוּחַ, כִּי אוּלַי תִשְׁכְּחִי אוֹתָנוּ בִּזְמַן שֶׁהִשְׁתַנָה מַזָלֵךְ."

"כַּמוּבָן שֶׁאֶזְכֹּר אֶתְכֶם, תַרְנְגוֹלִים שֶׁלִי," עָנְתָה הַנַעֲרָה. אַחַר כָּךְ פָּתְחָה אֶת הַשַׁעַר וּמִהֲרָה לָרִקוּדִים.

כְּשֶׁהִגִיעָה לְשָׁם, הִבִּיטוּ בָּהּ כָּל הָאֲנָשִׁים וְהִיא שָׁמְעָה לַחְשׁוּשִׁים שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת מִיָפְיָהּ וּמִבְּגָדֶיהָ הַמְפֹאָרִים. כֻּלָם שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: "מִי הִיא הַנַעֲרָה הַמַקְסִימָה הַזֹאת?" הָרַקְדָנִים, כֻּלָם יָפִים בְּתִלְבּוֹשׁוֹתֵיהֶם הַצִבְעוֹנִיוֹת, מִהֲרוּ אֵלֶיהָ וְהִזְמִינוּ אוֹתָהּ לְהִצְטָרֵף לַצְעִירוֹת וְלַצְעִירִים בְּרִקוּד. בְּחִיוּךְ וּבְסֹמֶק שֶׁל מְבוּכָה, פָּסְעָה הַנַעֲרָה לְתוֹךְ הַמַעְגָל וְהַבַּחוּרִים הַחֲסוֹנִים וְהַטוֹבִים בְּיוֹתֵר נֶאֶבְקוּ עַל הַזְכוּת לְהַחְזִיק בְּיָדָהּ. לִבָּהּ הִתְרַחֵב בְּשִׂמְחָה, רַגְלֶיהָ הָיוּ קַלוֹת וְהִיא רָקְדָה וְרָקְדָה עַד שֶׁהַשֶׁמֶשׁ יָרְדָה בַּשָׁמַיִם. וְאָז, אֲבוֹי, הִיא חָשְׁבָה עַל הַתַרְנְגוֹלִים אֲבָל חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: לָמָה אֲנִי חַיֶבֶת לַעֲזֹב אֶת הַמָקוֹם הַנִפְלָא הַזֶה בִּשְׁבִיל לַהֲקַת עוֹפוֹת מְקַרְקְרִים? אֶשָׁאֵר עוֹד קְצָת וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁתִשְׁקַע הַשֶׁמֶשׁ אָרוּץ אֲלֵיהֶם בַּחֲזָרָה. כָּךְ לְעוֹלָם לֹא יֵדְעוּ הָאֲנָשִׁים מִי אֲנִי וְאוּכַל לֵהָנוֹת וְלִשְׁמֹעַ אוֹתָם מְדַבְּרִים בַּיָמִים הַבָּאִים וּמְנַסִים לְבָרֵר מִי הַנַעֲרָה הַמִסְתוֹרִית שֶׁהִצְטָרְפָה לְרִקוּד הָאָבִיב.

הַזְמַן עָבַר בִּמְהִירוּת, וּפִתְאוֹם הֵרִימָה הַנַעֲרָה אֶת רֹאשָׁהּ וְנִבְהֲלָה לְגַלוֹת שֶׁהַשֶׁמֶשׁ נֶעֶלְמָה בָּאֹפֶק. הִיא רָצָה אֶל פַּאֲתֵי הַכְּפָר וּמִהֲרָה אֶל לוּל הַתַרְנְגוֹלִים. אֲבָל הֵם לֹא חִכּוּ לָהּ. כְּשֶׁהַשָׁעוֹת עָבְרוּ הֵם הֵחֵלוּ לְקַרְקֵר שֶׁהַנַעֲרָה לֹא תַחְזֹר אֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁשָׁקְעָה הַשֶׁמֶשׁ, אָמַר הַתַרְנְגוֹל הַזָקֵן: "אֲבוֹי! כְּמוֹ שֶׁחָשַׁשְׁנוּ, כָּךְ קָרָה. הִיא שָׁכְחָה אוֹתָנוּ! לֹא מַגִיעִים לָהּ הַדְבָרִים הַיָפִים שֶׁקִבְּלָה. בּוֹאוּ וְנֵצֵא אֶל הֶהָרִים. נִבְרַח מִכָּאן."

הַתַרְנְגוֹלִים קָרְאוּ וְקִרְקְרוּ וְעוֹדְדוּ זֶה אֶת זֶה וּפָרְצוּ הַחוּצָה מֵהַלוּל. הֵם רָצוּ דֶרֶךְ הַוָאדִי, מִסָבִיב לְהַר הָרַעַם. חַסְרַת נְשִׁימָה הִגִיעָה הַנַעֲרָה לַלוּל, אַךְ לֹא נוֹתַר בּוֹ וְלוּ תַרְנְגוֹל אֶחָד. הִיא רָצָה בְּעִקְבוֹתֵיהֶם אֲבָל הֵם כְּבָר הָיוּ רְחוֹקִים. הִיא הִכְפִּילָה אֶת מְהִירוּתָהּ וְיָכְלָה לִשְׁמֹעַ אוֹתָם קוֹרְאִים זֶה אֶל זֶה:

"הוֹ, הַנַעֲרָה-אִמֵנוּ,

שֶׁאָהֲבָה אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ,

הָלְכָה לָרִקוּדִים

וְזִכְרֵנוּ מִלִבָּהּ נִשְׁכַּח,

לָכֵן עַכְשָׁו נִבְרַח."

כְּשֶׁשָׁמְעָה זֹאת הַנַעֲרָה, קָרְאָה לְתַרְנְגוֹלֵי הַהוֹדוּ, אֲבָל הֵם כְּבָר לֹא נִשְׁמְעוּ לָהּ. הֵם הִרְחִיבוּ אֶת צַעֲדֵיהֶם וּפָרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת מְהִירוּתָם, וְעַד מְהֵרָה פָּרְחוּ לָהֶם מֵעַל הַמִישׁוֹרִים הַגְדוֹלִים.

וְהַנַעֲרָה הִמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אוֹתָם. בְּגָדֶיהָ הַיָפִים נַעֲשׂוּ בְּלוּיִים. שְׂעָרָהּ הָיָה שׁוּב מְדֻבְלָל וְלֹא מְסֹרָק וּפָנֶיהָ מְלֻכְלָכוֹת. וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים שֶׁעַד הַיוֹם הִיא מִסְתוֹבֶבֶת בַּמִישׁוֹרִים הַגְדוֹלִים לְיַד מָצָאקִי, מְחַפֶּשֶׂת אֶת חֲבֵרֶיהָ הַתַרְנְגוֹלִים וּמְסַפֶּרֶת אֶת סִפּוּרָהּ בְּאָזְנֵי כָּל מִי שֶׁמוּכָן לִשְׁמֹעַ.

וְעַכְשָׁו, יַלְדֵי הַשֵׁבֶט, רוּצוּ וְעִזְרוּ לְהוֹרֵיכֶם בַּעֲבוֹדוֹתֵיהֶם. הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל סִפּוּרִים.