אַלְפְרֶד

מִיכַל יוֹדַעַת בְּדִיוּק אֵיזוֹ כַּלְבָּה הִיא רוֹצָה: לְבָנָה, גְדוֹלָה וְיָפָה. בְּדִיוּק כְּמוֹ הַכַּלְבָּה שֶׁל שְׁלוֹמִית

סיפור מקורי מאת דניאלה אסא, מתוך גיליון 'גורים' (מאי, 2018)

האזינו לסיפור בהגשתה של חמוטל ילין:

אִמָא הִבְטִיחָה לְמִיכַל שֶׁהִיא תְקַבֵּל כֶּלֶב לִכְבוֹד יוֹם הֻלַדְתָהּ הָעֲשִׂירִי. יוֹם הַהֻלֶדֶת כְּבָר עָבַר אֲבָל שׁוּם כְּלַבְלַב לֹא נִרְאָה בָּאֹפֶק. וְזֶה לֹא שֶׁמִיכַל שָׁכְחָה, אֲבָל הָיָה נִרְאֶה שֶׁבְּכָל פַּעַם אִמָא עֲסוּקָה אוֹ לֹא פְּנוּיָה אוֹ מַשֶׁהוּ אַחֵר מַטְרִיד אוֹתָהּ. לֹא מִזְמַן הַהוֹרִים שֶׁל מִיכַל נִפְרְדוּ וְאַבָּא עָבַר לָגוּר בְּבַיִת אַחֵר. זֶה הָיָה מְשֻׁנֶה לִהְיוֹת רַק שְׁתֵיהֶן בַּבַּיִת, אוֹ בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁל אַבָּא בַּיָמִים שֶׁהָיְתָה נִשְׁאֶרֶת אֶצְלוֹ. הַדִירָה שֶׁל אַבָּא הָיְתָה קְצָת מְבֻלְגֶנֶת וְלֹא הִרְגִישָׁה כְּמוֹ בַּיִת בִּכְלָל.

עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁאִמָא וּמִיכַל הָיוּ לְבַד בַּבַּיִת, מִיכַל שׁוּב שָׁאֲלָה אֶת אִמָא עַל הַכֶּלֶב.

"טוֹב," אָמְרָה אִמָא בְּחִיוּךְ עִם אֲנָחָה, "מָחָר נֵלֵךְ לַכַּלְבִּיָה וְנִקַח כֶּלֶב."

"כַּלְבָּה," תִקְנָה מִיכַל וְחִבְּקָה אֶת אִמָא בְּאֹשֶׁר. "גְדוֹלָה וּלְבָנָה וְיָפָה." כְּמוֹ שֶׁל שְׁלוֹמִית, הִיא חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ. לִשְׁלוֹמִית, הַחֲבֵרָה שֶׁל מִיכַל, הָיְתָה כַּלְבָּה לְבָנָה עִם פַּרְוָה רַכָּה וּנְעִימָה. קָרְאוּ לָהּ פְּרִינְסֶס. הֲכִי כֵּיף הָיָה לְהִתְכַּרְבֵּל אִתָהּ עַל הַסַפָּה. תָמִיד כְּשֶׁמִיכַל הָיְתָה בָּאָה לִשְׁלוֹמִית הֵן הָיוּ יוֹצְאוֹת יַחַד לְטַיֵל עִם פְּרִינְסֶס, שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה בִּרְצוּעָה אֲדֻמָה, וְאָז, כְּשֶׁהָיוּ חוֹזְרוֹת, הָיוּ אוֹכְלוֹת אֲרוּחַת עֶרֶב עִם כָּל הַמִשְׁפָּחָה שֶׁל שְׁלוֹמִית: שְׁנֵי הָאַחִים הַקְטַנִים, הַהוֹרִים שֶׁלָהּ וּפְּרִינְסֶס, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת מִתַחַת לְשֻׁלְחָן וּמְכַשְׁכֶּשֶׁת בַּזָנָב.

בַּלַיְלָה מִיכַל בְּקֹשִׁי הִצְלִיחָה לְהֵרָדֵם מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת. הִיא חָשְׁבָה אֵיךְ הַכַּלְבָּה שֶׁתָבִיא תֵשֵׁב מִתַחַת לַשֻׁלְחָן עַד שֶׁהִיא וְאִמָא יְסַיְמוּ לֶאֱכֹל, וְאָז תוּכַל לְהִתְכַּרְבֵּל אִתָהּ וּלְלַטֵף אֶת פַּרְוָתָהּ הָרַכָּה.

בַּיוֹם לְמָחֳרָת מִיכַל כְּבָר לֹא יָכְלָה לְחַכּוֹת שֶׁבֵּית סֵפֶר יִגָמֵר. כְּשֶׁאִמָא בָּאָה לֶאֱסֹף אוֹתָהּ מִיכַל צָוְחָה מֵרֹב אֹשֶׁר, אֲבָל כְּשֶׁהִגִיעוּ לַכַּלְבִּיָה הִיא קְצָת נִבְהֲלָה. הָאִישׁ בַּכַּלְבִּיָה, יָרוֹן, הָיָה נֶחְמָד וְלָחַץ לְאִמָא אֶת הַיָד חָזָק. אֲבָל כָּל הַכְּלָבִים נִרְאוּ קְצָת עֲצוּבִים, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה יָפֶה אוֹ מְטֻפָּח כְּמוֹ פְּרִינְסֶס. מִיכַל עָבְרָה בֵּין הַכְּלוּבִים וְהִבִּיטָה בַּכְּלָבִים אֲבָל אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא מַמָשׁ הָיָה הַכֶּלֶב שֶׁלָהּ.

"רָצִיתִי כַּלְבָּה גְדוֹלָה וּלְבָנָה," הִיא לָחֲשָׁה בְּשֶׁקֶט בָּאֹזֶן שֶׁל אִמָא, כְּדֵי שֶׁיָרוֹן, הָאִישׁ מֵהַכַּלְבִּיָה, לֹא יִשְׁמַע.

אִמָא לָחֲשָׁה לָהּ בַּחֲזָרָה, "אוּלַי נֵלֵךְ לַחֲנוּת הַחַיוֹת וּנְחַפֵּשׂ שָׁם, לַמְרוֹת שֶׁלַכְּלָבִים פֹּה אֵין בַּיִת חַם וְאֵין מִי שֶׁיְטַפֵּל בָּהֶם."

"אֲבָל זֶה לֹא מָה שֶׁרָצִיתִי," לָחֲשָׁה מִיכַל וְהִרְגִישָׁה אֶת הַדְמָעוֹת עוֹקְצוֹת לָהּ אֶת הָעֵינַיִם.

"בְּסֵדֶר," אָמְרָה אִמָא, "בּוֹאִי נֵלֵךְ".

אִמָא פָּנְתָה לְיָרוֹן וְאָמְרָה לוֹ, " אֲנִי מַמָשׁ מוֹדָה לְךָ, אֲבָל מִיכַלִי לֹא בֶּאֱמֶת הִתְחַבְּרָה פֹּה לְאַף כֶּלֶב, אֲנִי מַמָשׁ מִצְטַעֶרֶת." וְהֵן הִתְחִילוּ לָלֶכֶת לְכִוּוּן הַיְצִיאָה.

"חַכִּי רֶגַע," קָרָא יָרוֹן, "יֵשׁ לִי מַשֶׁהוּ בִּשְׁבִילֵךְ."

הוּא נִגַשׁ לְסַלְסִלָה גְדוֹלָה וִירֻקָה וְהִכְנִיס אֶת הַיָד עָמֹק-עָמֹק פְּנִימָה. מִיכַל הִסְתַכְּלָה. יָרוֹן הֶחְזִיק גוּר קָטָן, מְכֻסֶה בְּבוֹץ וּבְקָקִי. הָיְתָה לוֹ פַּרְוָה שְׁחוֹרָה וּמְדֻבְלֶלֶת.

"אֲנִי מִצְטַעֶרֶת," אָמְרָה אִמָא, "זֶה לֹא בְּדִיוּק מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשׂוֹת." וּכְבָר מָשְׁכָה אֶת מִיכַל בַּיָד לְעֵבֶר הַדֶלֶת.

"אֲנִי רוֹצָה אוֹתוֹ," קָרְאָה מִיכַל וְהִשְׁתַחְרְרָה מֵאֲחִיזָתָהּ שֶׁל אִמָא.

אִמָא הִתְכּוֹפְפָה וְלָחֲשָׁה לָהּ, "אֲבָל חָשַׁבְתִי שֶׁאַתְ רוֹצָה כַּלְבָּה גְדוֹלָה וּלְבָנָה. הַגוּר הַזֶה נִרְאֶֶה כְּמוֹ סְמַרְטוּט."

"לֹא אִכְפַּת לִי," אָמְרָה מִיכַל, "לֹא אִכְפַּת לִי. אֲפִלוּ אִם תַצִיעִי לִי אֶלֶף כְּלָבוֹת גְדוֹלוֹת וּלְבָנוֹת, אֲנִי רוֹצָה רַק אֶת אַלְפְרֶד."

"אַלְפְרֶד?" שָׁאֲלָה אִמָא בְּצִחְקוּק.

"כֵּן," אָמְרָה מִיכַל, "אַלְפְרֶד. כָּכָה קוֹרְאִים לוֹ."

הִיא נִגְשָׁה אֶל יָרוֹן וְלָקְחָה אֶת אַלְפְרֶד בְּיָדֶיהָ. לֹא הָיָה אִכְפַּת לָהּ בִּכְלָל לְהִתְלַכְלֵךְ אוֹ שֶׁהַפַּרְוָה שֶׁלוֹ לֹא רַכָּה.

אַלְפְרֶד אֲפִלוּ לֹא הִסְתַכֵּל עָלֶיהָ. הוּא רַק שָׁכַב בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ בְּלִי לָזוּז.

אִמָא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ, "מִיכַלִי, אַתְ בְּטוּחָה?"

"בְּמִילְיוֹן אָחוּז," אָמְרָה לְאִמָא, וְאָז לָחֲשָׁה בָּאֹזֶן שֶׁל אַלְפְרֶד בְּשֶׁקֶט, "אַל תִדְאַג, אֲנִי אוֹצִיא אוֹתְךָ מִפֹּה."

אַלְפְרֶד לֹא עָשָׂה שׁוּם סִימָן כְּאִלוּ הוּא מֵבִין אוֹתָהּ, אֲבָל לְמִיכַל לֹא הָיָה אִכְפַּת. הִיא הֶחְזִיקָה אוֹתוֹ חָזָק בִּזְמַן שֶׁאִמָא חָתְמָה עַל כָּל הַמִסְמָכִים. הִיא לֹא הִסְכִּימָה לְהַנִיחַ אוֹתוֹ אֲפִלוּ לִשְׁנִיָה. כְּשֶׁכְּבָר יָצְאוּ מֵהַכַּלְבִּיָה הִרְגִישָׁה מִיכַל כְּאִלוּ מִשְׁקֹלֶת יָרְדָה לָהּ מֵהַלֵב.

בָּאוֹטוֹ, בַּדֶרֶךְ חֲזָרָה, כְּשֶׁכְּבָר הִתְרַחֲקוּ מֵהַמָקוֹם הֶעָצוּב הַזֶה, הִתְחִיל אַלְפְרֶד לְלַקֵק אֶת מִיכַל בְּהִתְלַהֲבוּת. מִיכַל צָחֲקָה. זֶה הָיָה מְדַגְדֵג.

"תִרְאִי אִמָא, הוּא מְחַיֵךְ," קָרְאָה מִיכַל.

"אֵיזֶה יוֹם מְאֻשָׁר," אָמְרָה אִמָא וְחִיְכָה אֶל מִיכַל דֶרֶךְ הַמַרְאָה הַגְדוֹלָה שֶׁבָּאוֹטוֹ. מִיכַל הֵשִׁיבָה לָהּ חִיוּךְ וְאָמְרָה, "הַיוֹם הֲכִי מְאֻשָׁר בָּעוֹלָם!"