מַפַּת הַשְׁכוּנָה

אִמָא מְנַסָה לְלַמֵד אֶת יוּלִי לִקְרֹא אֶת מַפַּת הַשְׁכוּנָה שֶׁלָהֶן, אֲבָל מָה הַקֶשֶׁר בֵּין הַסִמוּנִים הַמְשֻׁנִים הָאֵלֶה לְכָל הַמְקוֹמוֹת שֶׁיוּלִי מַכִּירָה?

מאת: נטעלי גבירץ

מתוך גיליון שכונה (71), יולי 2019

"כָּאן הַשְׁכוּנָה שֶׁלָנוּ, וְהַבַּיִת שֶׁלָנוּ פֹּה, אַתְ רוֹאָה?" שָׁאֲלָה אִמָא וְהִצְבִּיעָה עַל כְּלוּם. שׁוּם דָבָר. בֶּאֱמֶת שֶׁיוּלִי נִסְתָה, אֲבָל הִיא פָּשׁוּט לֹא רָאֲתָה. לֹא אֶת הַבַּיִת וְלֹא אֶת הַשְׁכוּנָה. הַזְרוֹעַ שֶׁל אִמָא הִסְתִירָה חֵצִי מֵהַמַפָּה וְהָאֶצְבַּע שֶׁלָה מָעֲכָה תַחְתֶיהָ צִנוֹר לָבָן מְצֻיָר שֶׁעָלָיו נִכְתַב שֵׁם הָרְחוֹב שֶׁלָהֶם, וְשֶׁהִתְפַּתֵל יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לְעוֹד צִנוֹרוֹת לְבָנִים בְּדִיוּק אוֹתוֹ הַדָבָר. "וּפֹה בֵּית הַסֵפֶר שֶׁלָךְ!" הִמְשִׁיכָה אִמָא, וְיוּלִי הִסְתַכְּלָה עָלֶיהָ וְשׁוּב עַל הַמַפָּה.

"אֵיפֹה?" שָׁאֲלָה. "לֹא רוֹאִים פֹּה כְּלוּם!"

"תִסְתַכְּלִי טוֹב. רוֹאָה אֶת הַפִּנָה הַזֹאת פֹּה? הַשֶׁטַח הַיָרֹק זוֹ גִנַת הַמִשְׂחָקִים הַגְדוֹלָה, וְזֶה הָרְחוֹב הַקָטָן שֶׁמֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ וְ…"

"לֹא, זֶה לֹא!" פָּסְקָה יוּלִי, וְאִמָא חִיְכָה. "אִמָא, זֶה לֹא מַצְחִיק!"

"אַתְ פָּשׁוּט לֹא רְגִילָה," אָמְרָה וְלִטְפָה אֶת גַבָּה. "צָרִיךְ לִלְמֹד לִקְרֹא מַפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁלָמַדְתְ לִקְרֹא אוֹתִיוֹת. יוֹם אֶחָד אַתְ תָבִינִי."

יוּלִי הִתְאַמְצָה. הִיא נִסְתָה שׁוּב, בְּכָל הַכֹּחַ, אֲבָל שׁוּם דָבָר בַּמַפָּה הַזֹאת לֹא נִרְאָה לָה מֻכָּר. זֶה הָיָה כְּאִלוּ שֶׁמִישֶׁהוּ שֶׁבַּחַיִים שֶׁלוֹ לֹא בִּקֵר בַּשְׁכוּנָה שֶׁלָהֶם צִיֵר אוֹתָה. כָּל הַדְבָרִים הַחֲשׁוּבִים לֹא הוֹפִיעוּ בָּה. "זֹאת לֹא הַשְׁכוּנָה שֶׁלָנוּ וְזֶה לֹא הַבַּיִת שֶׁלָנוּ, וְזֶהוּ!" הִכְרִיזָה יוּלִי.

"זֶה נִקְרָא מַבַּט-עָל," הִסְבִּירָה אִמָא. "בַּמַפּוֹת הַכֹּל מְצֻיָר מִמַבָּט שֶׁל צִפּוֹר."

"נוּ, וְזֶה מָה שֶׁקוֹרֶה כְּשֶׁנוֹתְנִים לְצִפּוֹרִים לְצַיֵר מַפּוֹת!" רָטְנָה יוּלִי. אַחַר כָּךְ הִיא לָקְחָה אֶת הַמַפָּה מֵהַיָד שֶׁל אִמָא, קִוְצְ'צָ'ה אוֹתָה בְּכַעַס וְהָלְכָה לַחֶדֶר.

"מָה אַתְ עוֹשָׂה?!" נִשְׁמַע קוֹלָה שֶׁל אִמָא מֵהַסָלוֹן, אֲבָל יוּלִי לֹא עָנְתָה. הִיא כְּבָר יָשְׁבָה מוּל הַחַלוֹן הַגָדוֹל וְתָלְתָה אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלָה עַל עַנְפֵי הָעֵץ הָעֲנָקִי הָעֵץ, שֶׁלֹא הוֹפִיעַ בַּמַפָּה הַטִפְּשִׁית שֶׁל אִמָא שֶׁלָה.

צָרִיךְ לְצַיֵר מַפָּה חֲדָשָׁה שֶׁל הַשְׁכוּנָה, הִיא הֵבִינָה, עִם הַבַּיִת וְהָעֵץ וְכָל הַדְבָרִים הַחֲשׁוּבִים, כִּי אַחֶרֶת אֵיךְ יֵדְעוּ אֵיפֹה לִמְצֹא אוֹתָם?

"אֲנִי יוֹרֶדֶת לְמַטָה," הוֹדִיעָה יוּלִי, עַל גַבָּה תִיק עִם מַחְבֶּרֶת גְדוֹלָה וְעִפָּרוֹן, מְחַדֵד וּמַחַק, שְׁנֵי תַפּוּחִים וּבַקְבּוּק מַיִם. "קָבַעְתִי עִם נָעֳמִי."

"בְּסֵדֶר, אֲנִי אֶתְקַשֵׁר לְאִמָא שֶׁלָה."

נָעֳמִי, שֶׁגָרָה בְּדִיוּק שְׁתֵי קוֹמוֹת מִתַחַת לְיוּלִי מֵאָז שֶׁיוּלִי הָלְכָה לְגַן אִילָנָה, הָיְתָה עַכְשָׁו כְּבָר בַּת תֵשַׁע וָחֵצִי וְהִרְשׁוּ לָה לַחְצוֹת כְּבִישִׁים, אֲבָל הַיוֹם לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּכָךְ. יוּלִי לֹא הִסְפִּיקָה אֲפִלוּ לִדְפֹּק עַל הַדֶלֶת שֶׁלָהֶם, וְנָעֳמִי כְּבָר פָּתְחָה. ״הֵבֵאתִי טוּשִׁים זוֹהֲרִים," הִיא אָמְרָה. "גָנַבְתִי לַאֲחוֹתִי מֵהַקַלְמָר."

הֵן יָשְׁבוּ בַּחֲצַר הַבִּנְיָן, נִשְׁעֲנוּ עַל הָעֵץ הַגָדוֹל, כָּל אַחַת בַּמָקוֹם הַקָבוּעַ שֶׁלָה, עִם הַשֶׁקַע הַמֻשְׁלָם לַגַב, וְיוּלִי הוֹצִיאָה אֶת הַמַפָּה הַמְקֻוְצֶ'צֶ'ת מֵהַתִיק שֶׁלָה.

"אַתְ צוֹדֶקֶת," הִסְכִּימָה נָעֳמִי. "הַמַפָּה הַזֹאת מַמָשׁ גְרוּעָה."

הֵן הֶחְלִיטוּ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. הַמַחְבֶּרֶת נִפְרְשָׂה עַל הָרִצְפָּה. אֲבָל אֵיפֹה מַתְחִילִים?

"הַבַּיִת זֶה הֲכִי חָשׁוּב," הִסְכִּימוּ וְצִיְרוּ אוֹתוֹ בַּמֶרְכָּז, וְאוֹתָן בְּתוֹכוֹ, קְטַנְטַנוֹת. לְיַד הַבַּיִת צִיְרוּ אֶת הָעֵץ.

"אַתְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁבַּמַפָּה צְרִיכִים לִהְיוֹת רַק דְבָרִים שֶׁיֵשׁ עַכְשָׁו?" שָׁאֲלָה יוּלִי, וְנָעֳמִי אָמְרָה שֶׁזֹאת הַמַפָּה שֶׁלָהֶן, וְרַק הֵן יִקְבְּעוּ אֶת הַחֻקִים, וּמִיָד צִיְרָה בַּצַמֶרֶת אֶת הַקֵן עִם הַבֵּיצִים, הַהוּא שֶׁפַּעַם נָפַל וְאַבָּא שֶׁלָה הֶחְזִיר עִם סֻלָם גָבוֹהַ, וְהַצִפּוֹר-הָאִמָא לֹא הִרְגִישָׁה בִּכְלוּם; וְגַם אֶת בֵּית הָעֵץ הַיָשֵׁן שֶׁלָהֶן צִיְרוּ, עִם הַמִפְקָדָה הַסוֹדִית. מִשָׁם הִתְקַדְמוּ וְשִׂרְטְטוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת.

בֵּין הַבָּתִים צִיְרוּ אֶת הַפַּח הַיָרֹק, וְאֶת הֶחָתוּל עִם הַשָׁלוֹשׁ רַגְלַיִם שֶׁגָר בּוֹ, וְגַם אֶת זֶה עִם הָעַיִן הָאַחַת, וְאֶת הֶחָצֵר עִם הַחַמְצִיצִים הֲכִי גְבוֹהִים וַהֲכִי חֲמוּצִים שֶׁלְיַד הָאוֹפַנַיִם הַחֲלוּדִים שֶׁכְּבָר בְּקֹשִׁי רוֹאִים, כִּי הֵם מְכֻסִים בְּצֶמַח מְטַפֵּס, אֲבָל טוֹב שֶׁיֵדְעוּ שֶׁהֵם שָׁם, כִּי אוּלַי בְּמִקְרֵה חֵרוּם מִישֶׁהוּ פִּתְאֹם מַמָשׁ יִצְטָרֵךְ אוֹפַנַיִם, וְצִיְרוּ גַם אֶת הַמַכֹּלֶת שֶׁל מוֹרִיס, שֶׁתָמִיד יֵשׁ בָּה קַרְטִיב אָנָנָס, הַקַרְטִיב הַיָחִיד שֶׁיוּלִי וְנָעֳמִי אוֹהֲבוֹת. הֵן צָבְעוּ בְּוָרֹד אֶת הַקָרוּסֵלָה בַּגִנָה, שֶׁעָלֶיהָ הֵן וְכַּרְמֶל נִשְׁבְּעוּ שֶׁיִהְיוּ הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת לְתָמִיד, לִפְנֵי שֶׁכַּרְמֶל עָבְרָה לְמוֹשָׁב וְלֹא חָזְרָה, וְאֶת הַנַדְנֵדָה שֶׁעָשְׂתָה לְנָעֳמִי צַלֶקֶת עַל הַסַנְטֵר סִמְנוּ בְּאָדֹם.

"וּמָה עִם הַמִכְסֶה?" שָׁאֲלָה יוּלִי, וְנָעֳמִי מִיָד יָדְעָה עַל מָה הִיא מְדַבֶּרֶת וְצִיְרָה אֶת מִכְסֵה הַבִּיוּב שֶׁמִמֶנוּ יָצָא פַּעַם אִישׁ בְּוֵסְט זוֹהֵר, וְאוּרִי הַגִ'ינְגִ'י סִפֵּר לָהֶן שֶׁהָאִישׁ הַזֶה עָשָׂה אֶת כָּל הַדֶרֶךְ מֵאוֹסְטְרַלְיָה, וְשֶׁאִם הֵן לֹא הָיוּ כָּאֵלֶה תִינוֹקוֹת הֵן כְּבָר מִזְמַן הָיוּ יוֹדְעוֹת שֶׁיֵשׁ מַעֲרֶכֶת שֶׁל מַגְלֵשׁוֹת מִתַחַת לָאֲדָמָה שֶׁמְחַבֶּרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם. כְּשֶׁהֵן שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ לָמָה הוּא לֹא נִכְנָס וְגוֹלֵשׁ לִנְיוּ יוֹרְק אוֹ לְאַפְרִיקָה, אוּרִי אָמַר שֶׁאֶתְמוֹל הוּא דַוְקָא הָיָה בְּיַפָּן, וְעַכְשָׁו אֵין לוֹ זְמַן. אוּלַי מָחָר.

הַמַפָּה הִתְמַלְאָה בַּהֲמוֹן פְּרָטִים, הִיא הָיְתָה צְפוּפָה וּמְלֵאַת צְבָעִים, וּכְשֶׁנִגְמַר הַמָקוֹם בַּדַף כְּבָר יָרַד הָעֶרֶב. הֵן הִבִּיטוּ בַּמַפָּה שֶׁלָהֶן, וְאָז הִסְתַכְּלוּ סְבִיבָן, וְהָיוּ מְרֻצוֹת.

יוּלִי חָזְרָה הַבַּיְתָה רְעֵבָה. "אֵיךְ קוֹרְאִים לַאֲנָשִׁים שֶׁמְצַיְרִים מַפּוֹת?"

"קַרְטוֹגְרָפִים," עָנְתָה אִמָא וְהִגִישָׁה לָה מְרַק אֲפוּנָה.

יוּלִי שָׁלְפָה אֶת הַמַחְבֶּרֶת וּפָתְחָה אוֹתָה בְּגַאֲוָה בַּמַפָּה הַחֲדָשָׁה. "מְאֹד מְעַיֵף לִהְיוֹת קַרְטוֹגְרָפִית."

"אֵיזֶה יֹפִי!" אָמְרָה אִמָא וְהִבִּיטָה בַּצִיוּר. אַחַר כָּךְ הִיא הֵרִימָה אֶת הַמַחְבֶּרֶת, הָפְכָה אוֹתָה עַל צִדָה וְאָז הָפְכָה אוֹתָה שׁוּב, כְּאִלוּ הִיא נוֹהֶגֶת בְּאוֹטוֹ.

יוּלִי הִנִיחָה אֶת הַמַחְבֶּרֶת עַל הַשֻׁלְחָן, בֵּינֵיהֶן. "תִרְאִי, פֹּה זֶה הַבַּיִת שֶׁלָנוּ," הִסְבִּירָה. "הִנֵה אֲנִי וְנָעֳמִי, וְזֹאת כָּל הַשְׁכוּנָה. פֹּה הַמַעֲבָר לְאוֹסְטְרַלְיָה, וְהִנֵה הָאוֹפַנַיִם לְמִקְרֵי חֵרוּם…"

"אֵיפֹה?"

"מֵאֲחוֹרֵי הַצֶמַח הַמְטַפֵּס! וְהִנֵה הַמִפְקָדָה וְ…"

אִמָא נִרְאֲתָה מְבֻלְבֶּלֶת.

"זֶה בְּסֵדֶר, אַתְ פָּשׁוּט לֹא רְגִילָה," אָמְרָה יוּלִי וְטָפְחָה עַל כְּתֵפָה שֶׁל אִמָא. "צָרִיךְ לִלְמֹד לִקְרֹא מַפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁלָמַדְתְ לִקְרֹא אוֹתִיוֹת. יוֹם אֶחָד אַתְ תָבִינִי," הִבְטִיחָה וְסָגְרָה אֶת הַמַחְבֶּרֶת.