
מאת: נֶטַעלִי גְבִירְץ
מתוך גיליון 'חד-קרן', דצמבר 2024
להאזנה לסיפור:
הַקְדָמָה
הָיֹה הָיָה פַּעַם, עַל שְׂפַת אֲגַם קָטָן, בַּרְוָזוֹן מְכֹעָר. בְּעֶצֶם, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁשְׁמַעְתֶם עָלָיו. הוּא דֵי מְפֻרְסָם. מִיָד כְּשֶׁבָּקַע מֵהַבֵּיצָה שֶׁלוֹ, דָבָר אֶחָד הָיָה בָּרוּר: הַבַּרְוָזוֹן הַזֶה לֹא דוֹמֶה לְאֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו, שֶׁהָיוּ כֻּלָם אֶפְרוֹחִים קְטַנְטַנִים וְצַמְרִירִיִים בְּדִיוּק בְּאוֹתָה מִדָה, עִם נוֹצוֹת צְהֻבּוֹת וּמַקוֹרִים וְרֻדִים, וְכֻלָם גַם הָיוּ מְרֻשָׁעִים בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן. הֵם צָחֲקוּ עַל הַבַּרְוָזוֹן וְגִעְגְעוּ לוֹ בְּשֵׁם הַגְנַאי הַמַעֲלִיב הַהוּא, שֶׁאֵין סִבָּה לַחְזֹר עָלָיו עַכְשָׁו. אִם מִישֶׁהוּ הָיָה מְסַפֵּר לְפּוֹלִי אֶת הַסִפּוּר הַזֶה, הִיא הָיְתָה וַדַאי שְׂמֵחָה לִשְׁמֹעַ שֶׁהַבַּרְוָזוֹן הָאֻמְלָל גָדַל לִהְיוֹת בַּרְבּוּר יְפֵה תֹאַר וְנַעֲרָץ. אֲבָל הִיא לֹא שָׁמְעָה עָלָיו. לָמָה לֹא? פָּשׁוּט מְאֹד, כִּי בָּאַגָדוֹת לֹא מַכִּירִים אַגָדוֹת אֲחֵרוֹת, וְזֹאת הָאַגָדָה עַל פּוֹלִי, הַחַד-קֶרֶן הָרִאשׁוֹנָה.
1.
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּלִבָּה הַמְלַבְלֵב שֶׁל אֶרֶץ רְחוֹקָה, נוֹלְדָה לְמִשְׁפַּחַת סוּסִים אֲצִילִית סְיָחָה מְתוּקָה בְּשֵׁם פּוֹלִי. בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָה שֶׁל פּוֹלִי הָיוּ סוּסִים מַבְרִיקִים, שֶׁדוֹהֲרִים וְצוֹהֲלִים בַּשָׂדוֹת וּבַיְעָרוֹת, שׁוֹתִים מֵי שְׁלָגִים וְלוֹעֲסִים תִלְתָן יָרֹק. מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם מִיָד הֶחְלִיט לְלֹא הִסוּס שֶׁהַחַיָה הָאֲהוּבָה עָלָיו הִיא סוּס. בְּנִגוּד לַבַּרְוָזוֹן הַמְכֹעָר, שֶׁהָיָה שׁוֹנֶה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ כִּמְעַט בְּכָל מוּבָן, פּוֹלִי דָמְתָה מְאֹד לְאָחִיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ. גַם הִיא הָיְתָה סוּסוֹנֶת יְפֵהפִיָה וַאֲצִילִית שֶׁדוֹהֶרֶת כְּמוֹ הָרוּחַ. אֲבָל הָיָה לָה עוֹד מַשֶׁהוּ שֶׁלֹא הָיָה לְאַף סוּס שֶׁמִישֶׁהוּ אֵי פַּעַם רָאָה. פּוֹלִי נוֹלְדָה עִם קֶרֶן בְּאֶמְצַע הַמֵצַח. בַּהַתְחָלָה זֹאת לֹא הָיְתָה בְּדִיוּק קֶרֶן, אֶלָא רַק בְּלִיטָה קְטַנָה. כָּל הַמִשְׁפָּחָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת: אֵין מָה לִדְאֹג, זֶה שׁוּם דָבָר, זֹאת בְּלִיטָה דֵי חֲמוּדָה בְּעֶצֶם. נָכוֹן? אֲבָל כְּכָל שֶׁפּוֹלִי גָדְלָה, הַבְּלִיטָה גָדְלָה אִתָה וְהִתְאָרְכָה, הִתְחַדְדָה וְהִתְקַשְׁתָה, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְעַלֵם מִמֶנָה אוֹ לִשְׁכֹּחַ שֶׁהִיא שָׁם. סוּסָה עִם קֶרֶן חַדָה כְּמוֹ אֵיזוֹ חֶרֶב שֶׁשְׁלוּפָה לָה מֵאֶמְצַע הַמֵצַח הִיא עִנְיָן רְצִינִי.
הוֹרֶיהָ וְאַחֶיהָ שֶׁל פּוֹלִי לֹא הָיוּ מְרֻשָׁעִים כְּמוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ שֶׁל הַבַּרְוָזוֹן הַמְכֹעָר. לְהֶפֶךְ. הֵם נִסוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָה שֶׁהֵם אוֹהֲבִים אוֹתָה בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁהִיא. "הַלְוַאי שֶׁגַם לָנוּ הָיְתָה קֶרֶן בְּאֶמְצַע הַמֵצַח!" הָיוּ אוֹמְרִים לָה. וּכְשֶׁשָׁאֲלָה, "לָמָה? מָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עִם קֶרֶן?" וְתָלְתָה בָּהֶם אֶת עֵינֶיהָ הַטוֹבוֹת, הָעֲצוּבוֹת, עָנוּ לָה בְּשִׁיר:
"מִתְקָן לְפִיצוּץ בָּלוֹנִים!
מַעֲקֶה לְרִקוּד בָּלֵט!
"תֹרֶן לְדֶגֶל! עַמוּד-שִׁמְשִׁיָה!
מִתְקָן לִנְיַר טוּאָלֵט!
שִׁפּוּד לִצְלִיַת מַרְשְׁמֵלוֹ!
מִשְׂחַק הַשְׁחָלַת חִשׁוּקִים!
מַכְשִׁיר לְגֵרוּד הַגַב!
קֵיסָם לַעֲנָקִים!"

פּוֹלִי לֹא הִשְׁתַכְנְעָה. הִיא לֹא מָצְאָה בַּקֶרֶן הַזֹאת שׁוּם דָבָר טוֹב, וְעִם כָּל כּוֹכָב נוֹפֵל שֶׁרָאֲתָה הָיְתָה מַבִּיעָה אֶת אוֹתָה הַמִשְׁאָלָה: הַלְוַאי שֶׁמָחָר בַּבֹּקֶר תָקוּם וְתִהְיֶה סוּסָה כְּמוֹ כֻּלָם, בְּלִי קֶרֶן שֶׁנִצֶבֶת בֵּינָה לְבֵין הָעוֹלָם. בַּבְּקָרִים הִיא גִלְתָה שֶׁהַכּוֹכָבִים לֹא עָזְרוּ לָה, אֲבָל פּוֹלִי לֹא הִתְיָאֲשָׁה. הָיְתָה לָה תָכְנִית.
2.
וַדַאי שְׁמַעְתֶם שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַפֵּר הוֹלְכִים לַסַפָּר, וּכְשֶׁרוֹצִים לִקְנוֹת יְרָקוֹת הוֹלְכִים לַיַרְקָן. וּמָה עוֹשִׂים כְּשֶׁדָרוּשׁ בִּדְחִיפוּת קֶסֶם? נָכוֹן מְאֹד, הוֹלְכִים לַקוֹסֵם. וְזֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁפּוֹלִי עָשְׂתָה. הִיא יָצְאָה לַדֶרֶךְ לְעֵבֶר שׁוּלֵי הַיַעַר, אֵיפֹה שֶׁהַנָהָר מִתְפַּצֵל לִשְׁלוֹשָׁה נְחָלִים. מִתַחַת לַמַפָּל, יָדְעוּ כֻּלָם, גָר קוֹסֵם הַמַמְלָכָה. לֹא פָּשׁוּט לִדְהֹר אֶת כָּל הַדֶרֶךְ לְשָׁם, וְהַזֶרֶם כָּל כָּךְ עָצְמָתִי עַד שֶׁרֻבָּם הַמֻחְלָט שֶׁל מְבַקְשֵׁי הַקְסָמִים לֹא יַצְלִיחוּ לַעֲבֹר בּוֹ וְיַחְזְרוּ כִּלְעֻמַת שֶׁבָּאוּ, עִם הַזָנָב בֵּין הָרַגְלַיִם. אֲבָל פּוֹלִי לֹא נִבְהֲלָה. הִיא יָדְעָה שֶׁכְּמוֹ שֶׁלְפָנֶיהָ לֹא נוֹלַד מֵעוֹלָם סוּס עִם קֶרֶן עַל הַמֵצַח, גַם לֹא נוֹלַד לְפָנֶיהָ סוּס עִם רָצוֹן כָּל כָּךְ חָזָק לְהִפָּטֵר מִמֶנָה. הַקוֹסֵם יִהְיֶה מֻכְרָח לַעֲזֹר לָה. לָמָה? כִּי כָּכָה הִיא הֶחְלִיטָה.
בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים דָהֲרָה פּוֹלִי לְאֹרֶךְ הַנַחַל וְעָצְרָה רַק עַל מְנַת לֶאֱכֹל, לִשְׁתוֹת וְלִישֹׁן, אֲבָל אֲפִלוּ כְּשֶׁיָשְׁנָה, חָלְמָה שֶׁהִיא דוֹהֶרֶת לְעֵבֶר הַקוֹסֵם שֶׁיִקַח מִמֶנָה אֶת הַקֶרֶן וּבַהֲנָפַת שַׁרְבִיט קְלִילָה יַהֲפֹךְ אוֹתָה לְסוּסָה רְגִילָה כְּכָל הַסוּסוֹת. בְּבֹקֶר הַיוֹם הַשְׁבִיעִי הִתְחִילָה לְהַרְגִישׁ רְסִיסִים קְטַנִים שֶׁל מַיִם מְנַקְדִים אֶת הָאֲוִיר, וּכְכָל שֶׁהִתְקַדְמָה שָׁאוֹן סָמִיךְ הָלַךְ וְגָבַר, וְהָרַעֲמָה הַמְפֹאֶרֶת שֶׁלָה נִדְבְּקָה, לַחָה, לְגוּפָה. הַהִתְרַגְשׁוּת גָרְמָה לְפּוֹלִי לְרַחֵף כִּמְעַט, וּבִשְׁעַת הַדְהִירָה הָאַחֲרוֹנָה גָמְאוּ פַּרְסוֹתֶיהָ מֶרְחָק שֶׁל שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת. לְבַסוֹף נִצְבָה מוּל הַמַפָּל הַשׁוֹצֵף וּמַחְרִישׁ הָאָזְנַיִם שֶׁמֵאֲחוֹרָיו, כָּךְ הֻבְטַח לָה, גָר הַקוֹסֵם. פּוֹלִי לָקְחָה תְנוּפָה וְהִזְנִיקָה אֶת עַצְמָה לְפָנִים, כְּשֶׁהַקֶרֶן שֶׁלָה שְׁלוּחָה לְפָנֶיהָ כְּמוֹ חֵץ. הִיא הִשְׁלִיכָה אֶת עַצְמָה בְּאֹמֶץ לְתוֹךְ הַזֶרֶם, אֲבָל הַמַפָּל הָדַף אוֹתָה בַּחֲזָרָה וּפּוֹלִי הִתְעוֹפְפָה כְּאִלוּ לֹא הָיְתָה יוֹתֵר מִיַתוּשׁ טוֹרְדָנִי עַל זְנָבוֹ שֶׁל סוּס. הִיא קָמָה מֵהָאֲדָמָה הַקָשָׁה וְנִסְתָה שׁוּב, אֲבָל הַמַפָּל שָׁב וְהָדַף אוֹתָה. הִיא לֹא הִצְלִיחָה לַחְדֹר אֶת זֶרֶם הַמַיִם הַגוֹעֵשׁ.
לְפֶתַע נִזְכְּרָה בִּרְשִׁימַת הָרַעְיוֹנוֹת הַטִפְּשִׁיִים שֶׁל אַחֶיהָ וְאַחְיוֹתֶיהָ עֲבוּר הַקֶרֶן שֶׁלָה, וּמָה אִם…? חָשְׁבָה לְעַצְמָה, וְהֶחְלִיטָה שֶׁשָׁוֶה לְנַסוֹת. הִיא חָתְכָה בְּשִׁנֶיהָ הַחַדוֹת כַּמָה עָלִים מִצֶמַח בָּנָנָה עֲנָקִי. אַחַר כָּךְ קָלְעָה אֶת הַגִבְעוֹלִים זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ צַמָה בִּזְנַב סוּס, כָּךְ שֶׁנוֹצְרָה מִין כִּפָּה רְחָבָה, וְאֶת הַצַמָה הִצְמִידָה לַקֶרֶן שֶׁלָה. אִלוּ הֲיִיתֶם עוֹבְרִים שָׁם בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע, וַדַאי הֲיִיתֶם אוֹמְרִים: "הֵי, תִרְאוּ! סוּסָה עִם מִטְרִיָה!"

שׁוּב לָקְחָה פּוֹלִי תְנוּפָה. הַפַּעַם זָקְפָה אֶת הַקֶרֶן שֶׁלָה גָבוֹהַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְדָהֲרָה לְתוֹךְ הַמַפָּל. הַמַיִם נִלְחֲמוּ בְּמִטְרִיַת הֶעָלִים שֶׁלָה, אֲבָל פּוֹלִי עָצְמָה אֶת הָעֵינַיִם וְהִתְרַכְּזָה בִּלְיַצֵב אֶת הַקֶרֶן שֶׁלָה. כְּמוֹ אַבִּיר שֶׁעוֹמֵד עִם חֶרֶב וּמָגֵן מוּל לַהֲבוֹת אֵשׁ שֶׁבּוֹקְעוֹת מִגְרוֹנוֹ שֶׁל דְרָקוֹן, הִתְעַקְשָׁה גַם הִיא, וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁקָרְסָה עָלֶיהָ חֻפַּת הֶעָלִים הָרְחָבָה, מָצְאָה אֶת עַצְמָה בְּצִדוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַמַפָּל. הִיא הִתְרַסְקָה עַל הַקַרְקַע, סְחוּטָה מִמַיִם וּמַאֲמָץ. שְׁנִיָה לִפְנֵי שֶׁהִתְעַלְפָה, אָמְרָה לְעַצְמָה: אוּלַי בְּעֶצֶם הַקֶרֶן הַזֹאת לֹא כָּל כָּךְ גְרוּעָה.
3.
פּוֹלִי פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ. עַכְשָׁו הָיְתָה שְׂרוּעָה עַל מַצָע רַךְ שֶׁל קַשׁ, קוֹלוֹת פִּצְפּוּץ רַכִּים עָלוּ מֵאָח מְבֹעֶרֶת, וְהִיא שָׁמְעָה גַם מִין הִמְהוּם צַפְצְפָנִי עַלִיז. הִיא הִבִּיטָה הֵנָה וָהֵנָה. מִנַיִן מַגִיעָה הַשִׁירָה? לְפֶתַע נָחוּ עֵינֶיהָ עַל זָקָן לָבָן, אָרֹךְ-אָרֹךְ וּמִתְפַּתֵל כְּמוֹ נָחָשׁ שָׂעִיר. מֵעַל הַזָקָן נֶחְשְׂפוּ אַף אָדֹם נָפוּחַ וְעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת, וּמֵעַל אֵלֶה הִזְדַקֵר כּוֹבַע אָדֹם גָבוֹהַ, מְחֻדָד כִּמְעַט כְּמוֹ הַקֶרֶן שֶׁלְרֹאשָׁה.
"סְלִיחָה, אַתָה הַקוֹסֵם?" שָׁאֲלָה אֶת הַגַמָד הַמְזֻקָן שֶׁהִתְקַדֵם לְעֶבְרָה בִּצְעָדִים קְטַנְטַנִים. וּבְעֶצֶם, חָשְׁבָה, יִתָכֵן שֶׁעֲבוּרוֹ אֵלֶה צְעָדִים עֲנָקִיִים.
"הִתְעוֹרַרְתְ! חֲגִיגָה!" הֵרִיעַ הַגַמָד בְּנִצָחוֹן, קוֹלוֹ צַוְחָנִי וּמַצְחִיק. "בְּרוּכָה הַבָּאָה לְבֵית הַקְסָמִים. אַתְ סוּסָה אַמִיצָה!"
"הָיִיתִי חַיֶבֶת לִמְצֹא אוֹתְךָ," אָמְרָה וְהִתְרוֹמְמָה מְעַט, אֲבָל אָז הֵבִינָה שֶׁאִם תִזְדַקֵף, גַבָּה יִתְחַכֵּךְ בְּתִקְרַת בֵּיתוֹ. "אֲנִי חַיֶבֶת קֶסֶם."
הַגַמָד-קוֹסֵם חִיֵךְ. "הִגַעְתְ לַמָקוֹם הַנָכוֹן," אָמַר. "זְמַן רַב עָבַר מֵאָז שֶׁמִישֶׁהוּ הִצְלִיחַ לַחְצוֹת אֶת הַמַפָּל. בְּאֹמֶץ כְּמוֹ שֶׁלָךְ לֹא נִתְקָלִים כָּל יוֹם. מָה שְׁמֵךְ, סוּסוֹנֶת?" שָׁאַל.
"קוֹרְאִים לִי פּוֹלִי, וַאֲנִי רוֹצָה בְּבַקָשָׁה שֶׁתַעֲלִים אֶת הַקֶרֶן הַזֹאת."
הַזָקָן הַלָבָן הִסְתַמֵר בְּבַת אַחַת. "לְהַעֲלִים אוֹתָה?! אֶת הַקֶרֶן הַנֶהֱדֶרֶת הַזֹאת?!" קוֹלוֹ חָרַק בְּאָזְנֶיהָ כְּמוֹ גִיר עַל לוּחַ. "לָמָה שֶׁתִרְצִי לְעוֹלֵל דָבָר כָּזֶה?!"
פּוֹלִי הִשְׁתוֹמְמָה. "אִם אַתָה רוֹצֶה, אַתָה מֻזְמָן לָקַחַת אֶת הַקֶרֶן לְעַצְמְךָ. אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת סוּסָה רְגִילָה, וּלְסוּסִים אֵין קַרְנַיִם."
"אֲבָל אַתְ לֹא סוּסָה רְגִילָה!" קָרָא הַגַמָד-קוֹסֵם וְלִטֵף אֶת קְצֵה זְקָנוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת עַצְבָּנִיוֹת. "בְּכָל יְמֵי חַיַי, אַף סוּס רָגִיל מֵעוֹלָם לֹא הִצְלִיחַ לַחְצוֹת אֶת הַמַפָּל שֶׁלִי!"
פּוֹלִי הִתְרַגְזָה. הִיא הָיְתָה עֲיֵפָה מֵהַמַסָע. לָמָה הוּא מַקְשֶׁה עָלֶיהָ בִּשְׁאֵלוֹת פִּתְאֹם? "אַתָה הַקוֹסֵם, וְזֶה הַקֶסֶם שֶׁדָרוּשׁ לִי. הַאִם אַתָה מִתְכַּוֵן לַעֲזֹר לִי?"
"בְּסֵדֶר," אָמַר בְּצַעַר. "רַק תֵדְעִי לָךְ שֶׁלֹא לְכָל אֶחָד יֵשׁ מַזָל לְהִוָלֵד עִם מִין דָבָר מְפֹאָר כָּזֶה עַל הַמֵצַח." הוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְשִׁפְשֵׁף אֶת חֶלְקוֹ הַקִדְמִי שֶׁל כּוֹבָעוֹ הַמְחֻדָד. "אַתְ יוֹדַעַת, פּוֹלִי, פַּעַם, מִזְמַן, כְּשֶׁהָיִיתִי גַמָדוֹנְצִ'יק צָעִיר, גַם לִי לֹא הִתְחַשֵׁק לִהְיוֹת זֶה שֶׁעוֹשֶׂה קְסָמִים. רָצִיתִי לִהְיוֹת גַמָד רָגִיל. סְתָם גַמָד שֶׁלֹא שָׂמִים לֵב אֵלָיו. אֶחָד שֶׁלֹא יָכוֹל לַהֲפֹךְ מְלָכִים לְקַרְפָּדוֹת."
"נוּ, יֹפִי, אָז אַתָה מֵבִין! עַכְשָׁו תַעֲשֶׂה אֶת הַקֶסֶם שֶׁלְךָ. אֲנִי מוּכָנָה."
הַגַמָד-קוֹסֵם נִכְנַע. הוּא הֵנִיף אֶת הַשַׁרְבִיט שֶׁלוֹ וְזִמֵן לַחַשׁ לִקְצִיצַת קַרְנַיִם שֶׁלָמַד פַּעַם כְּשֶׁנִקְלַע לְעִמוּת עִם שׁוֹר זוֹעֵם. מִלוֹת הַקֶסֶם כְּבָר הֵחֵלוּ לְהַחְלִיק לוֹ מֵהַפֶּה וּלְהִסְתַחְרֵר סְבִיב הַקֶרֶן שֶׁל פּוֹלִי, שֶׁעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ בַּחֲשָׁשׁ וּבְצִפִּיָה. אֲבָל אָז, לִפְנֵי רֶגַע הָאֱמֶת, פּוֹלִי עָצְרָה אוֹתוֹ. "רֶגַע," אָמְרָה. "רַק רֶגַע."
הַגַמָד-קוֹסֵם עָצַר מִיָד. הוּא הֵנִיחַ אֶת הַשַׁרְבִיט וְהִבִּיט בְּפּוֹלִי בְּצִפִּיָה.
"אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְחָרֵט," אָמְרָה, וְהַגַמָד-קוֹסֵם הִנְהֵן כָּל כָּךְ בְּמֶרֶץ, עַד שֶׁהַכּוֹבַע שֶׁלוֹ נָפַל וְהִתְגַלְגֵל עַל הָאָרֶץ, חוֹשֵׂף תַחְתָיו קָרַחַת עֲגֻלָה וּמַבְרִיקָה.
"אָז… אִם אֲנִי מַשְׁאִירָה אֶת הַקֶרֶן, מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַרְגִישׁ טוֹב יוֹתֵר?" שָׁאֲלָה.
"אָה! לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לִי קֶסֶם אַחֵר."
"אֵיזֶה קֶסֶם?" שָׁאֲלָה פּוֹלִי בְּתִקְוָה. קְצֵה הַקֶרֶן שֶׁלָה נָצַץ כְּמוֹ נֵר.
"זֶה קֶסֶם שֶׁעוֹבֵר מִפֶּה לָאֹזֶן," אָמַר הַגַמָד-קוֹסֵם. "מִיָד כְּשֶׁתַחְזְרִי הַבַּיְתָה, סַפְּרִי לְכֻלָם שֶׁהַקוֹסֵם שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הַמַפָּל בָּחַן אֶת הַקֶרֶן הַמְיֻחֶדֶת שֶׁלָךְ וְגִלָה שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת עָצְמָה בִּלְתִי רְגִילָה. אָה! וְאִם אַתְ יְכוֹלָה, סַפְּרִי לָהֶם גַם שֶׁאֲנִי דֵי חָתִיךְ." הַגַמָד-קוֹסֵם קָרַץ, וּפּוֹלִי הִנְהֲנָה. וְזֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁאָמְרָה לְכֻלָם כְּשֶׁחָזְרָה.
הַקֶסֶם פָּעַל. הַסִפּוּר פָּשַׁט בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי הַיַעַר, קָפַץ מִלְשׁוֹנוֹת לְתוֹךְ אָזְנַיִם וְחוֹזֵר חֲלִילָה. וְעַכְשָׁו רָצוּ כֻּלָם לִרְאוֹת אֶת הַסוּסָה הַמְפֻרְסֶמֶת עִם הַקֶרֶן. בְּנִגוּד לְקֹדֶם, הַמַבָּטִים לֹא הִפְרִיעוּ לָה עוֹד. לְמַעֲשֶׂה, מַהֵר מְאֹד פּוֹלִי לֹא הָיְתָה עוֹד הַחַד-קֶרֶן הַיְחִידָה בָּעוֹלָם. הוֹ לֹא! לִפְנֵי כָּל מְסִבַּת תַחְפּוֹשׂוֹת הָיוּ כָּל הַסוּסִים מַרְכִּינִים אֶת רָאשֵׁיהֶם וְעוֹטִים אֶת הַתַחְפֹּשֶׂת הָאֲהוּבָה עֲלֵיהֶם: תַחְפֹּשֶׂת חַד-קֶרֶן.
מעניין מאוד🦄
חחחח נרדמו. סיפור מעניין🤣
נהדר
ככה נגמר הסיפור?זהו?אין עוד המשך?
שלום
אני בת 50 ופעם ראשונה קוראת את הסיפור הזה נהנתי מאוד אספר לנכדתי
בזכות הסיפור המקסים הזה הרדמתי ילדה בת 5????
אתר ממש נפלא וזה מעולה שגיליתי אותו!
האורך של הסיפורים מספיק כדי להרדים אותם כמו קסם (כמעט כמו הקסם של הקוסם-גמד 😉
סיפור יפיפה וגם מסופר ומופק טוב. תודה רבה:)
אהבתי את הסיפור. אני עוד אקרא את זה מאה פעמים
איזה סיפור טוב
זה סיפור טוב למרות שאין באמת חדי קרן
תודה רבה על ההשקעה ????????????⚜️
יש לי שאלה: למה הגמד אמר לחד קרן אוי התעוררת סוף סוף.
אני רק רוצה לספר שאני קוראת את הסיפור הזה מקנדה הרחוקה והוא עוזר לי לשמור על העברית שלי. אז תודה רבה מכל הלב ונהנית מהסיפור. הלוואי שהייתה לי בחצר פולי חמודה.
איה פאפאיה
למה קוראים לפולי פולי?ולמה ההקדמה מדברת על הברווזון המכוער?ולמה הקוסם אמר לפולי להגיד לסוסים שהוא חתיך?