אסיפת דיירים

לָמָה יְלָדִים לֹא מִשְׁתַתְפִים בַּאֲסֵפוֹת הַדַיָרִים שֶׁל הַבִּנְיָן? הִגִיעַ הַזְמַן לְשִׁנוּי

מאת: נֶטַעלִי גְבִירְץ

פורסם בגיליון שכנים, נובמבר 2023

בְּדִיוּק כְּפִי שֶׁקָבְעוּ מֵרֹאשׁ, בְּחָמֵשׁ-אֶפֶס-אֶפֶס אַחַר הַצָהֳרַיִם הִתְקַבְּצוּ יַלְדֵי הַבִּנְיָן בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית. הַיוֹם כְּבָר הִתְחִיל לְהִגָמֵר, וְאוֹרוֹת פָּנָסֵי הָרְחוֹב הִתְעוֹרְרוּ בְּהִבְהוּבִים, כְּמוֹ שִׁעוּלִים שֶׁל בֹּקֶר. יַהְלִי הֶחְזִיק בָּעֲצוּמָה שֶׁלָהֶם, וְכָל הַשְׁאָר הִתְגוֹדְדוּ סְבִיבוֹ וְהִבִּיטוּ בַּדַפִּים שֶׁחֻבְּרוּ אֶחָד לַשֵׁנִי בִּנְיַר דֶבֶק. הָעֲצוּמָה שֶׁטָרְחוּ עָלֶיהָ כָּל הַשָׁבוּעַ הָיְתָה יָפָה וּמְסֻדֶרֶת. כָּל הַיְלָדִים חָתְמוּ עָלֶיהָ, גַם אֵלֶה שֶׁעוֹד לֹא בְּדִיוּק יָדְעוּ לִכְתֹב, וַאֲפִלוּ כַּמָה מְבֻגָרִים, כְּמוֹ מוֹרִיס מֵהַמַכֹּלֶת, שׁוּלִי הַדַוָרִית וְאָבִי הַיַרְקָן.

"בְּהַצְלָחָה," אִחֲלוּ הַיְלָדִים לְיַהְלִי, שֶׁהִנְהֵן בִּרְצִינוּת. "נְחַכֶּה לְךָ פֹּה!"

יַהְלִי נִכְנַס לַבִּנְיָן וְיָרַד לַמִקְלָט. עָלוּ מִשָׁם הֵדִים שֶׁל קוֹלוֹת נְמוּכִים. עַל הַדֶלֶת הַכְּבֵדָה הֻדְבַּק שֶׁלֶט: "אֲסֵפַת דַיָרִים". יַהְלִי לֹא אָהַב אֶת הַמִקְלָט, הָיוּ לוֹ מִמֶנוּ זִכְרוֹנוֹת רוֹעֲשִׁים וּמַפְחִידִים, אֲבָל הוּא נָשַׁם עָמֹק וְנִכְנַס. מִלִים כְּמוֹ "בִּטוּחַ צַד ג'", "הָאֲגֻדָה לְתַרְבּוּת הַדִיוּר" וְ"אַרְנוֹנָה" חָלְפוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹשֶׂה אֶת דַרְכּוֹ אֶל פְּנִים מַעְגַל הַכִּסְאוֹת הַלֹא כָּל כָּךְ עָגֹל שֶׁלָהֶם. הַהוֹרִים שֶׁלוֹ הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים לְהַבְחִין בּוֹ. "יַהְלִי מָתוֹק, קָרָה מַשֶׁהוּ?" שָׁאֲלָה אִמָא שֶׁלוֹ, וְהוּא כִּוֵץ אֶת הַגַבּוֹת וְגָרַר כִּסֵא פְּלַסְטִיק רֵיק לְמֶרְכַּז הַמַעְגָל. אַחַר כָּךְ כִּחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר.

"אֲנִי יַהְלִי מִדִירָה 7 וּבָאתִי לְפֹה הַיוֹם כִּי אֲנִי מְיַצֵג אֶת הַיְלָדִים שֶׁל הַבִּנְיָן!"

"מָה הִיא אוֹמֶרֶת?" שָׁאֲלָה מַרְגָלִית מִיטְרָנִי, שֶׁהַיְלָדִים הֶאֱמִינוּ שֶׁהִיא לְפָחוֹת בַּת 200, וְלֹא שָׁמְעָה כָּל כָּךְ טוֹב וְלֹא רָאֲתָה מִי יוֹדֵעַ מָה.

"הַיְלָדִים שֶׁל הַבִּנְיָן רוֹצִים לְהַגִיד לָנוּ מַשֶׁהוּ!" צָעַק לְאָזְנָה אַחַד הַשְׁכֵנִים.

"בְּבַקָשָׁה!" אָמְרָה מַרְגָלִית. "חֲמֻדְקְלֶ'ה, תַמְשִׁיכִי!"

יַהְלִי כִּחְכֵּחַ שׁוּב בַּגָרוֹן. "עָשִׂינוּ עֲצוּמָה," הוּא אָמַר וְהֵרִים אֶת הַדַפִּים. "וְכֻלָנוּ מַסְכִּימִים שֶׁמַשֶׁהוּ חָסֵר בַּבִּנְיָן הַזֶה. מַשֶׁהוּ שֶׁיַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִים שֶׁלָנוּ לְהַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים."

"מָה?" שָׁאֲלוּ הַשְׁכֵנִים בְּסַקְרָנוּת.

"בְּרֵכָה," יַהְלִי עָנָה. "בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית. כֻּלָנוּ חָתַמְנוּ, אַתֶם יְכוֹלִים לִרְאוֹת. וְעָשִׂינוּ גַם שִׂרְטוּט."

שְׁתִיקָה הִשְׂתָרְרָה בַּמִקְלָט. שְׁתִיקָה עֲמֻקָה אֲבָל קְצָרָה, שֶׁהִתְחַלְפָה בְּהִתְפָּרְצוּת שֶׁל צְחוֹק. כָּל הַדַיָרִים צָחֲקוּ וְצָחֲקוּ, כֻּלָם חוּץ מִמַרְגָלִית מִיטְרָנִי, שֶׁשָׁאֲלָה: "מָה כָּל כָּךְ מַצְחִיק?" כְּשֶׁסִפְּרוּ לָה, הִצְטָרְפָה גַם הִיא לַצוֹחֲקִים, וְכָךְ הִדְהֵד הַצְחוֹק וְהִתְגַלְגֵל לוֹ הָלְאָה וְהָלְאָה, טִפֵּס בַּמַדְרֵגוֹת וְיָצָא אֶל הֶחָצֵר, אֶל כָּל יַלְדֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהִמְתִינוּ לְחוּצִים וְעַצְבָּנִים לְיַהְלִי שֶׁיַחְזֹר. "מָה זֶה?" שָׁאֲלוּ אֶחָד אֶת הַשֵׁנִי וְהֶחְלִיטוּ לָרֶדֶת אֶל הַמִקְלָט וְלִבְדֹק.

"אֲנִי לֹא מֵבִין מָה מַצְחִיק פֹּה!" צָעַק יַהְלִי. קוֹלוֹ טָבַע בְּגַלֵי הַצְחוֹק.

כָּל יַלְדֵי הַבִּנְיָן הִתְאַסְפוּ סְבִיבוֹ. "לָמָה הֵם צוֹחֲקִים?" שָׁאֲלוּ, חַסְרֵי אוֹנִים.

"חֲמוּדִים, זֹאת הַצָעָה מְאֹד מְתוּקָה, בֶּאֱמֶת," אָמְרָה נֹגַה אִמָא שֶׁל יַהְלִי וְקָמָה אֵלָיו. "הִיא פָּשׁוּט לֹא פְּרַקְטִית."

"מָה זֶה פְּרַקְטִית?" שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.

"מַעֲשִׂית," עָנוּ הַמְבֻגָרִים.

"מָה זֶה מַעֲשִׂית?" שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.

"בַּת בִּצוּעַ," עָנוּ הַמְבֻגָרִים.

"מָה זֶה בַּת בִּצוּעַ?" שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הֵבִינוּ שֶׁכָּל הַמִלִים הָאֵלֶה אוֹמְרוֹת רַק דָבָר אֶחָד: אֵין סִכּוּי לִבְרֵכָה. יַהְלִי שָׁמַט אֶת הָעֲצוּמָה עַל הָרִצְפָּה, וְכָל הַיְלָדִים יָצְאוּ מֵהַמִקְלָט בְּרַגְלַיִם כְּבֵדוֹת, וּבְלִי לוֹמַר אַף מִלָה עָלוּ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ.

רוֹצִים שִׁנוּי

בַּלַיְלָה, מֵרֹב אַכְזָבָה, נִרְדְמוּ יַלְדֵי הַבִּנְיָן מַהֵר. הַמְבֻגָרִים, לְעֻמָתָם, הִתְקַשׁוּ לְהֵרָדֵם. פְּנֵי הַיְלָדִים הַפְּגוּעִים עָלוּ אֶל מוּל עֵינֵיהֶם, וְהֵם הִצְטַעֲרוּ מְאֹד שֶׁצָחֲקוּ עֲלֵיהֶם כָּכָה, בִּמְשֻׁתָף, כְּאִישׁ אֶחָד. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהַיְלָדִים הָיוּ בַּגַנִים וּבְבָתֵי הַסֵפֶר, הֻפְתְעוּ הַדַיָרִים לְהִפָּגֵשׁ שׁוּב, בְּאֹפֶן לְגַמְרֵי לֹא מְתֻכְנָן, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם יָרַד עַל דַעַת עַצְמוֹ לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית. "מָתַי יָרַדְנוּ לְפֹה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה?" שָׁאֲלוּ הַדַיָרִים אֶחָד אֶת הַשֵׁנִי וְהִבִּיטוּ סָבִיב בְּבִלְבּוּל. הֶחָצֵר הָיְתָה מֻזְנַחַת, מְלֵאָה בְּסִרְפָּדִים וַאֲבָנִים, חִפּוּשִׁיוֹת וּגְרוּטָאוֹת חֲלוּדוֹת. "בּוּשָׁה וְחֶרְפָּה!" "פֹּה הַיְלָדִים מְבַלִים כָּל אַחַר צָהֳרַיִם?" "מָה הַפֶּלֶא שֶׁהֵם רוֹצִים שִׁנוּי?" וְנֹגַה אִמָא שֶׁל יַהְלִי אָמְרָה: "הֵם צוֹדְקִים לְגַמְרֵי. אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ עֲסוּקִים בַּצְבִיעָה שֶׁל חֲדַר הַמַדְרֵגוֹת וּבְהַחְלָפַת תֵבוֹת הַדֹאַר שֶׁשָׁכַחְנוּ שֶׁהַבִּנְיָן שַׁיָךְ גַם לַיְלָדִים!" הַדַיָרִים הִנְהֲנוּ בְּהַסְכָּמָה.

"מָה הִיא אוֹמֶרֶת?" שָׁאֲלָה מַרְגָלִית מִיטְרָנִי.

"שֶׁצָרִיךְ לְהַקְשִׁיב לַיְלָדִים," צָעַק לְאָזְנָה שָׁכֵן וְאָז אָמַר: "אֲבָל בְּחַיֵיכֶם, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לִבְנוֹת בְּרֵכָה בֶּחָצֵר, נָכוֹן?"

"בְּרֵכָה אוּלַי לֹא," הִסְכִּימוּ כֻּלָם, "אֲבָל אוּלַי מַשֶׁהוּ אַחֵר…"

כֻּלָם מֻזְמָנִים

לְמָחֳרָת קִבְּלוּ יַלְדֵי הַבִּנְיָן הַזְמָנוֹת רִשְׁמִיוֹת, מֻדְפָּסוֹת עַל נְיָר צִבְעוֹנִי. "כָּל יַלְדֵי הַבִּנְיָן מֻזְמָנִים בְּשָׁעָה חָמֵשׁ לַאֲסֵפַת דַיָרִים מְיֻחֶדֶת בֶּחָצֵר."

כַּאֲשֶׁר הִגִיעוּ לֶחָצֵר, הֻפְתְעוּ הַיְלָדִים לִמְצֹא שָׁם מַחְצֶלֶת גְדוֹלָה, קְעָרָה שֶׁל בֵּיְגָלֶה, כּוֹסוֹת וּמִיץ, עֲרֵמָה שֶׁל כְּלֵי עֲבוֹדָ, וְאֶת כָּל הַמְבֻגָרִים יוֹשְׁבִים עַל הַמַחְצֶלֶת בְּמַעְגָל גָדוֹל. רַק מַרְגָלִית מִיטְרָנִי יָשְׁבָה עַל כִּסֵא, וּכְשֶׁהִגִיעוּ הִיא קָרְאָה: "הֵם פֹּה! סוֹף סוֹף אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בֵּיְגָלֶה!"

"מָה זֶה? מָה קוֹרֶה פֹּה?" שָׁאַל יַהְלִי אֶת אִמָא שֶׁלוֹ, וְכָל הָעֵינַיִם הֻפְנוּ אֵלֶיהָ.

"הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁנַקְשִׁיב לָכֶם," הִיא אָמְרָה. "דִבַּרְנוּ בֵּינֵינוּ הַרְבֵּה אַחֲרֵי אֶתְמוֹל, וְאָמְנָם בְּרֵכָה לֹא נוּכַל לִבְנוֹת פֹּה בֵּינְתַיִם, אֲבָל בְּהֶחְלֵט מַגִיעָה לָכֶם חָצֵר נֶחְמָדָה וְיָפָה לְבַלוֹת בָּה בְּיַחַד. אִם יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹנוֹת נוֹסָפִים, נִשְׂמַח לִשְׁמֹעַ. אֲבָל קֹדֶם…"

כָּל אֶחָד מָצָא לְעַצְמוֹ תַפְקִיד. הֵם נִכְּשׁוּ וְעִשְׂבוּ, נִקוּ וְסִדְרוּ, מִלְאוּ שַׂקִיוֹת גְדוֹלוֹת בִּפְסֹלֶת, וּכְשֶׁסִיְמוּ, הִגִיעַ זְמַן הַהַצָעוֹת. הָיוּ לַיְלָדִים שְׁלַל רַעְיוֹנוֹת לִדְבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁפֵּר בֶּחָצֵר. חֵלֶק לֹא הָיוּ הֶגְיוֹנִיִים בִּמְיֻחָד, לְמָשָׁל מִנְחַת הֵלִיקוֹפְּטֵרִים, רַכֶּבֶת הָרִים, אוֹ לוּל תַרְנְגוֹלוֹת, אֲבָל יַהְלִי רָשַׁם אֶת הַכֹּל. אַחֲרֵי שְׁעָתַיִם אֲרֻכּוֹת שֶׁל דִיוּנִים, הָיְתָה לָהֶם תָכְנִית. וְאַחֲרֵי עוֹד שְׁבוּעַיִם, הָיְתָה לָהֶם חָצֵר מְטֻפַּחַת. חָצֵר חֲלוֹמִית וּבָה גִנַת יָרָק מְשֻׁתֶפֶת, שַׁעֲרֵי כַּדוּרֶגֶל, סִפְרִיָה קְהִלָתִית וּבַיִת עַל הָעֵץ, לִילָדִים בִּלְבַד, שָׁם תָמִיד יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת וּלְדַמְיֵן אֵיךְ יוֹם אֶחָד יִקְפְּצוּ מִמֶנוּ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה.