הכן ילדך לקיץ
מאת דני שטיינר, יועץ ומנחה הורים.
פורסם במקור בגיליון מס' 12 של אדם עולם
המעבר מסדר היום של ימי הלימודים אל החופש הגדול מעניק לילדנו הזדמנות לנוח, לעבד ולהפנים את שעבר עליהם בשנה האחרונה וכך גם להתפתח, להתבגר ולגדול, אך עשוי גם להכניס כאוס לחיי ילדינו. ניתן להמנע מכך ולהעניק לילדנו חופשה בטוחה ונעימה במאמץ קטן:
חמש עצות מעשיות ליצירת קיץ בריא
שוו בנפשכם דג זהב קטן באקווריום זכוכית. באקווריום מקבל הדג את מזונו באופן סדיר, וטמפרטורת המים מותאמת לצרכיו. מנגנון פנימי דואג לאספקה סדירה של חמצן, אך גבולות הזכוכית סוגרות על הדג הקטן, ומונעות ממנו חופש — החופש הגדול.
מה יקרה אם נשחרר את הדג הקטן שהסתגל לתנאי המחיה שלו, לים הפתוח, הרחב והסוער? האם ישרוד את נפלאות החופש? את המרחב האינסופי? כך נראה גם המעבר הדרמטי שחווים ילדינו מאורח החיים השגרתי של הגן ובית הספר לתקופת האפשרויות הבלתי מוגבלות.
מצד אחד, אפשר לראות בה תקופה של מגוון רחב של אפשרויות בחירה; מצד שני, בשל המגוון והעומס, זו יכולה להיות גם תקופה של כאוס, חוסר בחירה מוחלט.
כיצד נשמור איפוא על דג הזהב הקטן שלנו מפני חוויית החופש הגדול שלו? כיצד נהפוך את החופש הגדול של ילדינו לחוויה טובה ומשמעותית, כמעבר לשנה הבאה עליהם לטובה? להלן חמש הצעות עקרוניות ליצירת קיץ בריא:
- מסגרת זמנים — אחד מהמאפיינים המרכזיים של ימי השגרה הוא לוח הזמנים המוגדר והריתמי המעצב את אורח החיים.
בימי החופשה, לוח הזמנים הזה ודאי משתנה וגמיש יותר, אך אל לנו לטעות- ילדינו חייבים מסגרת זמנים מוגדרת שבה הם פועלים. מתבגרים רבים בוחרים להפוך את השעון הביולוגי שלהם בימי הקיץ, לישון במהלך היום, 
ולפעול במהלך הלילה.
מעבר להפרת האיזון הנגזרת מכך במישור הפיזיולוגי, יש בכך משום התרת הרסן, היעדר הבחירה (מה אעשה בזמן הסופי שלי), ותחושת חוסר שייכות למסגרת, לזמן ולמקום. המתבגר עלול לחוות עצמו נטוש ולא מושגח, חוויה שהיא מעין היתר לפריעת חוק וחציית גבולות. גם אם זה לאחר חצות, קבעו שעת גג לילדים.
- תוכנית פעילות — נהגו לתכנן עם הילדים והמתבגרים קווי מתאר לתוכניתם ליום הקרוב, לשבוע הקרוב, ולחופש כולו. גם אם הדיאלוג הזה אינו מפיק תמיד תועלת ישירה של תוכנית פעילות עמוסה, הוא מחדד את אחריותם שלהם לבנות לעצמם תעסוקה. ילדים ומתבגרים רבים נקלעים לתסמינים כמעט דיכאוניים בנוסח "משעמם לי", מבלי שהם חשים רגש של אחריות כלפי השעמום. פעמים רבות הם מלינים עלינו כמי שלא בנו בעבורם תוכנית הולמת וכשאנו מנסים להכין כזו, היא לא מתאימה, לא רלוונטית ולא מותאמת – "אני לא ילד שילך לקייטנה" (… הדיבור המתמיד של תכנון העתיד הקצר והארוך מחייב אותם לפעול לארגונו ולמימושו).
- עבודה – כל ילד, בכל גיל, יכול להתנסות במהלך הקיץ בעבודה. בין שהיא ממש מפרנסת אותו, ובין שהיא במסגרת עבודות יזומות במשפחה, העבודה מותירה אותו פעיל, עסוק וחיוני. ילדים בוגרים רבים מארגנים ומתכננים קייטנות ופעילויות לצעירים מהם, ויוצאים נשכרים מכך לא פחות מלקוחותיהם הצעירים. פרויקטים ביתיים (כמו סידור המחסן, הגינה, מיון אלבומי תמונות ועוד) יכולים להיות חוויית תעסוקה מעניינת ומאתגרת לבני הדור הצעיר. דיון משפחתי על אודות משימות עבודה ביתיות עשוי להיות יצירתי ומועיל למשפחה ולילדים.
- זמן משפחה – הגדירו זמנים שייעודם להיות יחד. צאו גם אתם לחופשה עם הילדים. הזמינו אותם להפיק יום כיף לכלל המשפחה באחריותם ובארגונם. ציידו אותם במפות טיולים ובמדריכי טיולים והזמינו אותם להכין יום טיול משפחתי, בנוסח "אני הנהג, תנחה אותי לאן נוסעים" . ברגע שהילדים מחויבים ומגלים אחריות ביחס לכלל המשפחה, הם ודאי מגלים גם אחריות כלפי עצמם.
- שיחות הכוונה ואזהרה – בים הגדול עלול דג הזהב לפגוש כרישים. תרבות הפנאי של בני הנוער היום מקבלת עוצמות מוגברות של סיכון בימי הקיץ. ילדים ומתבגרים רבים שחווים חוסר השגחה מתירים את הרסן, ומזמינים ילדים ונערים נוספים לחבור אליהם.
בין הסכנות האמורות – נרגילה בוואריאציות שונות, משקאות אלכוהוליים מסוגים שונים, חומרים נדיפים שונים, והיגררות למעשי ונדליזם במסגרת חוויית ה"משעמם לי" הקולקטיבית. שוחחו עם הילדים על האמון שאתם רוחשים להם ולשיקול דעתם ביחס לתופעות החברתיות הסובבות אותם.
מדי שנה בשנה חוזר הדג הקטן לאקווריום, לשגרת חייו. מוטב שהביקור בים הסוער יהיה בעבורו זמן מעבר, התחדשות והתחזקות לקראת האקווריום החדש של השנה הבאה.
* דני שטיינר, מנחה ויועץ במכון פירם — פסיכולוגיה יישומית רב ממדית.