שתי מתנות

לְלִירִי וְשִׁירִי נִמְאַס לְקַבֵּל תָמִיד אֶת אוֹתָה מַתְנַת יוֹם הֻלֶדֶת. לְאִמָא יֵשׁ פִּתְרוֹן

מאת: נֶטַעלִי גְבִירְץ

מתוך גיליון 'תאומים', נובמבר 2021

להאזנה לסיפור:

בְּכָל יוֹם הֻלֶדֶת אִמָא שֶׁל לִירִי וְשִׁירִי מְסַפֶּרֶת לָהֶן עַל הַיוֹם שֶׁבּוֹ הֵן נוֹלְדוּ, שְׁתֵי הַמַתָנוֹת שֶׁלָה.

"לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים הָיָה כְּבָר סְתָיו, מַמָשׁ כְּמוֹ עַכְשָׁו," אִמָא אוֹמֶרֶת וְנוֹשֶׁפֶת אֲוִיר קַר מֵהַשְׂפָתַיִם, פַּעַם עַל הַפָּנִים שֶׁל לִירִי וּפַעַם עַל שֶׁל שִׁירִי, וְהָאַפִּים שֶׁל שְׁתֵיהֶן מִתְכַּוְצִים. "אַבָּא וַאֲנִי הִסְתַכַּלְנוּ עֲלֵיכֶן, וְאָז אֶחָד עַל הַשֵׁנִי, וְנִבְהַלְנוּ כָּל כָּךְ! שָׁאַלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּלַחַשׁ, שֶׁלֹא תִשְׁמְעוּ: אֵיךְ נַבְדִיל בֵּינֵיהֶן? אֵיךְ נִהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁלִירִי הִיא לִירִי וְשִׁירִי הִיא שִׁירִי?"

לִירִי וְשִׁירִי חוֹשְׁבוֹת: אֵיךְ אֶפְשָׁר בִּכְלָל לְהִתְבַּלְבֵּל? הֲרֵי לִירִי לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת שִׁירִי. מָה פִּתְאֹם? וְשִׁירִי לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת לִירִי. הֵן כָּל כָּךְ שׁוֹנוֹת. שׁוֹנוֹת מִבִּפְנִים בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁהֵן דוֹמוֹת מִבַּחוּץ, שֶׁזֶה הֲכִי-הֲכִי שֶׁאֶפְשָׁר.

"טוֹב, זֶה כִּי לֹא הִכַּרְתֶם אוֹתָנוּ עֲדַיִן," שִׁירִי אוֹמֶרֶת. וְלִירִי מוֹסִיפָה שֶׁ   "זֹאת לֹא אַשְׁמַתְכֶם, הֲרֵי עוֹד לֹא יָדַעְנוּ לְדַבֵּר."

"וְאָז סַבָּא אַבְנֵר הִגִיעַ לַעֲשׂוֹת סֵדֶר," אִמָא מַמְשִׁיכָה, וְכֻלָן צוֹחֲקוֹת, כִּי סַבָּא אַבְנֵר הוּא אוּלַי סַבָּא מְאֹד חָכָם וִיצִירָתִי, אֲבָל מְסֻדָר הוּא בֶּטַח לֹא, וְאִם סָבְתָא עֲדִינָה לֹא הָיְתָה מוֹצֵאת לוֹ אֶת הַמִשְׁקָפַיִם חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, הוּא לֹא הָיָה מַגִיעַ רָחוֹק. בְּאוֹתוֹ יוֹם סַבָּא אַבְנֵר דַוְקָא כֵּן מָצָא אֶת הַמִשְׁקָפַיִם, נָתַן בִּשְׁתֵי הַתִינוֹקוֹת מַבָּט אָרֹךְ וְאָמַר: "כְּמוֹ שְׁתֵי טִפּוֹת מַיִם." וְסָבְתָא עֲדִינָה שָׁאֲלָה: "אֵיךְ תֵדְעוּ מִי מֵהֶן לֹא אָכְלָה? אֵיךְ תִדְאֲגוּ שֶׁהַשְׁנִיָה לֹא תֹאכַל פַּעֲמַיִם? וְאֵיךְ תֵדְעוּ לְמִי צָרִיךְ לְהַחְלִיף חִתוּל? עֵסֶק בִּישׁ!"

סַבָּא הִזְכִּיר לְסַבְתָא שֶׁאֶת עִנְיַן הַחִתוּל יוֹדְעִים דֵי בְּקַלוּת, בְּעֶזְרַת הָאַף, אֲבָל הִיא לֹא הִשְׁתַכְנְעָה.

אֵיך מַבְדִילִים?

"אֲנִי אָמַרְתִי לָהֶם שֶׁאֵין בְּעָיָה," אִמָא נִזְכֶּרֶת. "אֶת לִירִי נַלְבִּישׁ בְּלָבָן, כְּמוֹ הָאוֹת ל', וְאֶת שִׁירִי בְּשָׁחֹר, כְּמוֹ הָאוֹת ש', וְכָכָה לֹא נִתְבַּלְבֵּל. אֲבָל סָבְתָא עֲדִינָה שָׁאֲלָה: וּמָה תַעֲשׂוּ אַחֲרֵי הָאַמְבַּטְיָה, אָה? וּמָה כְּשֶׁהֵן רַק עִם חִתוּל? אֵיךְ תֵדְעוּ מִי לִירִי וּמִי שִׁירִי?"

"אֲנִי בִּכְלָל לֹא אוֹהֶבֶת בְּגָדִים לְבָנִים," לִירִי אוֹמֶרֶת. "זֶה מְשַׁעֲמֵם."

"אֲנִי דַוְקָא כֵּן,"  אוֹמֶרֶת שִׁירִי. "זֶה חֲגִיגִי."

"בְּכָל מִקְרֶה, כֻּלָנוּ הִסְתַכַּלְנוּ בָּעֲרִיסוֹת הַקְטַנוֹת שֶׁלָכֶן וְלֹא יָדַעְנוּ מָה לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁסַבָּא אָמַר: עֲדִינָה, תְנִי לִי בְּבַקָשָׁה אֶת הַתִיק שֶׁלָךְ, וְסַבְתָא שָׁאֲלָה: אַבְנֵר, בִּשְׁבִיל מָה אַתָה צָרִיךְ אֶת הַתִיק שֶׁלִי? וְכָכָה הֵם הִתְוַכְּחוּ כַּמָה דַקוֹת, עַד שֶׁסָבְתָא הִסְכִּימָה, וְהוּא חִטֵט קְצָת בְּתוֹךְ הַתִיק עַד שֶׁהוּא שָׁלַף מִתוֹךְ אַחַד הַכִּיסִים הָעֲמֻקִים בַּקְבּוּקוֹן שֶׁל לָק אָדֹם."

לִירִי וְשִׁירִי מַכִּירוֹת אֶת הֶמְשֵׁךְ הַסִפּוּר, אֲבָל הֵן לֹא רוֹצוֹת שֶׁאִמָא תַפְסִיק. לִירִי מְקָרֶבֶת אֶת כַּף הָרֶגֶל שֶׁלָה לַיָדַיִם שֶׁל אִמָא. בְּכָל שָׁנָה כְּשֶׁמְסַפְּרִים אֶת הַסִפּוּר הַזֶה, הָרֶגֶל קְצָת יוֹתֵר גְדוֹלָה. אִמָא מְקַלֶפֶת אֶת הַגֶרֶב, שׁוֹלֶפֶת בַּקְבּוּקוֹן שֶׁל לָק אָדֹם וְצוֹבַעַת לְלִירִי אֶת חֲמֵשׁ צִפָּרְנֵי הָרֶגֶל הַיְמָנִית.

"וְכָכָה בְּכָל יוֹם, אוּלַי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה, צָבַעְנוּ לָךְ אֶת הַצִפָּרְנַיִם הַמְתוּקוֹת הָאֵלוּ, עַד שֶׁהָיִינוּ בְּטוּחִים לְגַמְרֵי שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁנִתְבַּלְבֵּל בֵּינֵיכֶן. וְאַף פַּעַם אַף פַּעַם לֹא הִלְבַּשְׁנוּ אֶתְכֶן אוֹתוֹ הַדָבָר וְלֹא נָתַנוּ לָכֵן אֶת אוֹתָם הַדְבָרִים. הַכֹּל שׁוֹנֶה!"

רַעְיוֹן מַבְרִיק

"אֲבָל סַבָּא וְסַבְתָא תָמִיד קוֹנִים לָנוּ אֶת אוֹתָן מַתָנוֹת," לִירִי אוֹמֶרֶת. "כָּל שָׁנָה – אוֹתָה מַתָנָה פַּעֲמַיִם."

שִׁירִי חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה קְצָת. "אוּלַי הֵם עֲדַיִן מְפַחֲדִים לְהִתְבַּלְבֵּל בֵּינֵינוּ?"

"מָה פִּתְאֹם, מָה פִּתְאֹם," אִמָא נוֹשֶׁפֶת לְלִירִי עַל הַלָק הַמַבְרִיק. "הֵם פָּשׁוּט לֹא רוֹצִים שֶׁאַחַת תְקַנֵא בַּשְׁנִיָה, אוֹ שֶׁתָרִיבוּ עַל הַמַתָנוֹת." וְאָז הִיא עוֹצֶרֶת לַחְשֹׁב וְאוֹמֶרֶת: "יוֹדְעוֹת מָה? אַתֶן צוֹדְקוֹת. יֵשׁ לִי רַעְיוֹן," וְהִנֵה הִיא כְּבָר מְתַקְתֶקֶת הוֹדָעוֹת בַּטֵלֵפוֹן שֶׁלָה וּבַסוֹף מוֹדִיעָה בְּנִצָחוֹן: "בָּנוֹת, לְהִתְאַרְגֵן. עוֹד מְעַט סַבָּא וְסַבְתָא בָּאִים לֶאֱסֹף אֶתְכֶן. סַבָּא יִקַח אֶת לִירִי לִקְנוֹת מַתְנַת יוֹם הֻלֶדֶת, וְסַבְתָא תִקַח אֶת שִׁירִי. כָּל אַחַת תֵלֵךְ לַחֲנוּת צַעֲצוּעִים אַחֶרֶת וְתִבְחַר מַתָנָה מִשֶׁלָה!"

שִׁירִי וְלִירִי שְׂמֵחוֹת, אֲבָל מְבַקְשׁוֹת לְהִתְחַלֵף.

אִמָא מִסְתַכֶּלֶת מִבַּעַד לַחַלוֹן וְרוֹאָה אֶת סָבְתָא עֲדִינָה וְלִירִי פּוֹנוֹת לְכִווּן אֶחָד שֶׁל הָרְחוֹב, וְאֶת סָבָא אַבְנֵר וְשִׁירִי פּוֹנִים לַצַד הַשֵׁנִי.

מָה בּוֹחֲרִים?

בְּאוֹתוֹ הַזְמַן בְּדִיוּק, בִּשְׁתֵי חֲנוּיוֹת שׁוֹנוֹת בְּאוֹתָה הָעִיר, לִירִי וְשִׁירִי מְקַמְטוֹת אֶת הַמֵצַח וּמִתְלַבְּטוֹת בְּמָה לִבְחֹר. הֵן כְּבָר גְדוֹלוֹת מִדַי לְבֻבּוֹת? מָה עִם לֵגוֹ? אוֹ אוּלַי עֶרְכַּת יְצִירָה? הַחְלָטָה קָשָׁה. חֲבָל שֶׁהֵן לֹא יְכוֹלוֹת לְהִתְיַעֵץ אַחַת עִם הַשְׁנִיָה. לִירִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא יוֹדַעַת בְּדִיוּק מָה שִׁירִי הָיְתָה בּוֹחֶרֶת. שִׁירִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁלִירִי בֶּטַח כְּבָר בָּחֲרָה מִזְמַן, הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר הֶחְלֵטִית מִמֶנָה. בִּשְׁנֵי צִדֵי הָעִיר, סַבָּא וְסַבְתָא נִשְׁעָנִים, עֲיֵפִים, עַל מַדָפִים עֲמוּסֵי צַעֲצוּעִים, וּשְׁנֵיהֶם שׁוֹאֲלִים אֶת הַבָּנוֹת: "מָה אַתְ אוֹמֶרֶת, חֲמוּדָה? יֵשׁ בְּחִירָה? אֲנַחְנוּ נְסַיֵם הַיוֹם, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים פֹּה?"

לִירִי וְשִׁירִי עוֹשׂוֹת עוֹד סִבּוּב בֵּין הַמַדָפִים, וְאָז עוֹד שְׁנַיִם, וּבַסוֹף מַחְלִיטוֹת, וְעוֹמְדוֹת בַּקֻפָּה, וּמְבַקְשׁוֹת מֵהַמוֹכֵר לַעֲטֹף יָפֶה, עִם סֶרֶט, כִּי זֹאת מַתְנַת יוֹם הֻלֶדֶת.

כְּשֶׁאִמָא מוֹצִיאָה אֶת הָרֹאשׁ מֵהַחַלוֹן כְּבָר עֶרֶב. מִצַד אֶחָד שֶׁל הָרְחוֹב חוֹזֶרֶת לִירִי, מִצַד שֵׁנִי שִׁירִי, וְהֵן רָצוֹת אַחַת אֶל הַשְׁנִיָה וְנִפְגָשׁוֹת בְּשִׂמְחָה, עִם חֲבִילוֹת צִבְעוֹנִיוֹת בַּיָדַיִם, עֲטוּפוֹת וּקְשׁוּרוֹת בִּסְרָטִים. מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵיהֶן פּוֹסְעִים סַבָּא וְסַבְתָא הָעֲיֵפִים.

"מָה קָנִית?" לִירִי שׁוֹאֶלֶת בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת.

"אֲנִי תֶכֶף אַרְאֶה לָךְ," שִׁירִי עוֹנָה. "וְאַתְ?"

"גַם."

הַבָּנוֹת רָצוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת וְנִכְנָסוֹת לַחֲדָרִים שֶׁלָהֶן. שְׁתֵי דְלָתוֹת נִטְרָקוֹת אַחֲרֵיהֶן. אִמָא, אַבָּא, סַבָּא וְסַבְתָא עוֹמְדִים בַּסָלוֹן וּמְחַכִּים. דֶרֶךְ הַדְלָתוֹת אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ עֲטִיפוֹת נִקְרָעוֹת, וְאָז עוֹד כַּמָה רִשְׁרוּשִׁים, וּלְבַסוֹף שׁוֹאֲלִים שְׁנֵי קוֹלוֹת זֵהִים: "מוּכָנִים?"

"מוּכָנִים!" עוֹנִים כֻּלָם, אֲבָל זֶה לֹא נָכוֹן. לַמַרְאֶה הַזֶה אַף אֶחָד לֹא הָיָה מוּכָן. גַם לֹא לִירִי וְשִׁירִי, שֶׁמַבִּיטוֹת אַחַת בַּשְׁנִיָה וְלֹא מַאֲמִינוֹת: שְׁתֵיהֶן לוֹבְשׁוֹת תַחְפּוֹשׂוֹת נִינְגָ'ה חֲדָשׁוֹת מֵהַחֲנוּת. חֲלִיפָה, כְּפָפוֹת, חֶרֶב, מַסֵכָה, הַכֹּל.

שְׁתֵי הַנִינְג'וֹת שׁוֹאֲלוֹת: "אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" וְאָז הֵן מִסְתַכְּלוֹת אַחַת עַל הַשְׁנִיָה דֶרֶךְ חֲרַכֵּי הָעֵינַיִם שֶׁל הַמַסֵכָה וְנוֹתְנוֹת כֵּיף.

"נוּ, יֹפִי. הָעִקָר שֶׁהֵן מְרֻצוֹת," סַבָּא אַבְנֵר שָׂמֵחַ.

סָבְתָא עֲדִינָה סוֹפֶקֶת כַּפַּיִם: "אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו? אֵיךְ נֵדַע מִי זוֹ מִי?"

"יֵשׁ לִי פִּתְרוֹן," אִמָא צוֹחֶקֶת וְאָז מְבַקֶשֶׁת: "נִינְג'וֹת, תוֹרִידוּ רֶגַע אֶת גֶרֶב יָמִין בְּבַקָשָׁה."