מאת: גל כהן בת 6 ואחד עשר חודשים מתל אביב ואמא שלה מאיה פריסטר כהן, קוראות קבועות של אדם צעיר
אם אותי היו שואלים
הייתי אוכל כל היום ממתקים
אני בכלל לא מבין
למה אותי לאכול מכריחים.
למה הם לא מבינים
שזה פשוט לא טעים!
שבבוקר אני לא רעב
ואם אני אוכל גלידה בגינה אז למה לא גם בערב.
אומרים לי שבגיל שנה אכלתי הכל,
אז איך עכשיו אני לא יכול לסבול
לא חריף ולא חמוץ
אפילו לא קמצוץ?
רק מתוק, אולי מלוח
לחם- רק אם עליו שוקולד מרוח.
מהמרק מבקש את העוף להוציא
ואת ארוחת הערב מחדש להמציא,
בבקשה את הביצה בלי הצהוב
וששום דבר בצלחת לא יהיה רטוב.
פסטה בלי רוטב ופיצה בלי תוספות
לא רוצה את הקציצה לנסות
לא רוצה צלחת מנצחת ב-5 צבעים
גם לא אם תסדרו פרצופים
מספיק לי לגמרי אוכל לבן כמו עננים
ומה לעשות שאתם לא מרוצים.
במקום לירוק את הדבר הירוק
בא לי לצעוק:
תפסיקו לדאוג
כי כשאהיה גדול
כבר אוכל את הכל.
רוצה שנתכתב אהבתי את הסיפור אני חושבת שאת כותבת ממש יפה
יפה מאוד גל!
גל סיפור מהמם
את כותבת ממש ממש יפה!
זה יצא מהמם! כל הכבוד!
את כותבת ממש יפה אני יכולה לומר לך בבדאות שאם את תרצי ותשקיעי בזה את תצליחי בתחום
הסיפור ממש יפה את כותבת ממש יפה מחכה לעוד סיפורים????