הָאוֹצָר שֶׁל יְהוּדָה

הַבַּיִת הֶחָדָשׁ שֶׁל נִירי הוּא הַבַּיִת הַיָשָׁן שֶׁל יְהוּדָה, וּפַעַם, מִזְמַן, הוּא הֶחְבִּיא בּוֹ מַשֶׁהוּ חָשׁוּב. אוֹצָר!

מאת שרון קנטור

 פורסם בגיליון 'מחבואים' (מרץ 2022)

להאזנה לסיפור:

בַּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הַגָדוֹל הִגִיעָה מַשָׂאִית וְלָקְחָה אֶת כָּל הַדְבָרִים שֶׁלָנוּ. אֶת הַפְּסַנְתֵר הוֹרִידוּ עִם מַעֲלִית מְיֻחֶדֶת שֶׁל פְּסַנְתֵרִים, וְהַמְקָרֵר עָשָׂה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בְּעָיוֹת בַּיְצִיאָה מֵהַמִטְבָּח עַד שֶׁהַמוֹבִיל רָצָה לְוַתֵר עָלָיו, אֲבָל אִמָא לֹא הִפְסִיקָה לוֹמַר בַּעֲצַבִּים: "הוּא הֲרֵי נִכְנַס לְפֹה, נָכוֹן? הוּא הֲרֵי נִכְנַס מָתַיְשֶׁהוּ! אָז כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְנַס כָּכָה הוּא גַם יֵצֵא." בַּסוֹף הַמְקָרֵר הִסְכִּים לָצֵאת, יַחַד עִם קְצָת מֵהַצֶבַע שֶׁל הַמַשְׁקוֹף, וְכֻלָנוּ יָכֹלְנוּ לַעֲבֹר לַבַּיִת הֶחָדָשׁ.

הַבַּיִת הֶחָדָשׁ בִּכְלָל לֹא הָיָה חָדָשׁ. הוּא הָיָה בַּיִת מַמָשׁ יָשָׁן, הַרְבֵּה יוֹתֵר יָשָׁן מֵהַבַּיִת הַיָשָׁן שֶׁלָנוּ, כְּלוֹמַר זֶה שֶׁעַכְשָׁו עָזַבְנוּ. הַבַּיִת הֶחָדָשׁ הָיָה כִּמְעַט בֶּן מֵאָה. בַּיִת זָקֵן עִם רְעָפִים עֲיֵפִים. הַבַּיִת הֶחָדָשׁ הָיָה קָטָן וּוָרֹד כְּמוֹ מַסְטִיק שֶׁלָעֲסוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַי, וְהוּא הָיָה מֻקָף בְּחָצֵר עֲנָקִית וּמְלֵאָה עֵצִים וְשִׂיחִים, כִּמְעַט כְּמוֹ יַעַר. בַּלַיְלָה הֶחָצֵר הִתְמַלְאָה חֹשֶׁךְ וְשֶׁקֶט וְצִפְצוּפִים שֶׁל עֲטַלֵפִים שֶׁאָהֲבוּ לַעֲשׂוֹת קָקִי עַל הַקִירוֹת הַוְרֻדִים שֶׁל הַבַּיִת. אִמָא אָמְרָה: "תִרְאִי שֶׁיִהְיֶה לָךְ כֵּיף פֹּה," אֲבָל הִיא אָמְרָה אֶת זֶה גַם עַל הַחוּג תִכְנוּת עִם הַיְלָדִים הַמַרְגִיזִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵם יוֹדְעִים סִינִית, וְעַל הַבַּר מִצְוָה שֶׁל בֶּן דוֹד שֶׁלִי שְׁלוֹמִי שֶׁהָיָה בָּה אֹכֶל מַגְעִיל וְרֵיחַ שֶׁל פּוּק, אָז כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ הֶאֱמַנְתִי לָה.

מי בדלת?

כִּמְעַט אַף אֶחָד לֹא בָּא לְבַקֵר אוֹתָנוּ בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ. הוּא הָיָה רָחוֹק מִסַבָּא וְסַבְתָא וּמִכָּל הַחֲבֵרִים הַיְשָׁנִים. לָכֵן, כְּשֶׁנִשְׁמְעָה דְפִיקָה עַל הַדֶלֶת בְּאֵיזֶה יוֹם שַׁבָּת אֶחָד בַּצָהֳרַיִם, הָיִינוּ דֵי מֻפְתָעִים. מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת עָמְדוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְבֻגָרִים, כִּמְעַט בַּגִיל שֶׁל הַסָבִּים שֶׁלִי. שְׁנֵי גְבָרִים וּשְׁתֵי נָשִׁים. הֵם הָיוּ מְאֹד נְמוּכִים. בְּעֵרֶךְ בַּגֹבַה שֶׁלִי. אוּלַי אֲנִי מַגְזִימָה קְצָת, אֲבָל הֵם הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַמְבֻגָרִים הֲכִי נְמוּכִים שֶׁרָאִיתִי בַּחַיִים. אַרְבַּעְתָם חִיְכוּ בְּשִׂמְחָה. גַם אִמָא חִיְכָה בְּשִׂמְחָה. 

"מִצְטַעֲרִים מְאוֹד לְהַפְרִיעַ לָכֶם בְּשַׁבָּת," אָמְרָה אַחַת הַנָשִׁים, "אַתֶם לֹא מַפְרִיעִים," אָמְרָה אִמָא שֶׁלִי שֶׁבֶּאֱמֶת אוֹהֶבֶת הַפְתָעוֹת. "אֲנַחְנוּ הַשְׁלוֹסְנִיקִים," הִמְשִׁיכָה הָאִשָׁה. אִמָא הִנְהֲנָה בַּהֲבָנָה עִם פַּרְצוּף שֶׁל "אֵין לִי מֻשָׂג מָה זֶה אוֹמֵר". "אֲנַחְנוּ הַיְלָדִים שֶׁל אַבְרָם שְׁלוֹס," הוֹסִיפָה הָאִשָׁה הַשְׁנִיָה בְּקוֹל מְקַרְקֵר וּמוּזָר, "גָדַלְנוּ מַמָשׁ כָּאן, בַּבַּיִת הַזֶה." "אָהההה!" אָמְרָה אִמָא וְחָזְרָה עַל הַדְבָרִים שֶׁלָהֶם כְּמוֹ תֻכִּי: "נִירְצ'וּק, אַתְ שׁוֹמַעַת? הֵם גָדְלוּ מַמָשׁ כָּאן, בַּבַּיִת הַזֶה! רוֹצִים לְהִכָּנֵס?" שָׁאֲלָה אִמָא אֶת הַשְׁלוֹסְנִיקִים. "אוּלַי רַק נָצִיץ, לְהִזָכֵר." "הַהוֹרִים יָשְׁנוּ פֹּה," אָמַר הַשְׁלוֹס הַכָּפוּף עִם הַזָקָן, "וַאֲנַחְנוּ יָשַׁנוּ שָׁמָה, בַּחֶדֶר הַקָטָן." "אַרְבַּעְתְכֶם יַחַד?" שָׁאַלְתִי. "נוּ בֶּטַח, כָּכָה זֶה הָיָה פַּעַם," עָנָה הָאִישׁ, שֶׁהִסְתַכֵּל עַכְשָׁו בְּעִיוּן עַל הַתְמוּנָה הַתְלַת-מְמַדִית שֶׁל סְפַּיְדֶרְמֶן שֶׁהָיְתָה תְלוּיָה בַּחֶדֶר שֶׁלִי.

"אֶפְשָׁר לָצֵאת לֶחָצֵר?" שָׁאֲלָה הָאִשָׁה הָרִאשׁוֹנָה. "בָּרוּר!" שָׂמְחָה אִמָא, אוּלַי כִּי אֲפִלוּ הִיא הִרְגִישָׁה שֶׁקְצָת צָפוּף בַּבַּיִת שֶׁלָנוּ עִם כָּל הַשְׁלוֹסְנִיקִים בְּתוֹכוֹ. "הִיא קְצָת פְּרוּעָה. אֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים כָּל כָּךְ בְּגִנוּן." "מֵאֵיפֹה בָּאתֶם? מֵהָעִיר?" קִרְקְרָה הָאִשָׁה הַשְׁנִיָה, וְאַרְבַּעַת הַשְׁלוֹסְנִיקִים צָחֲקוּ קְצָת וְנֶעֶלְמוּ בֵּין הַשִׂיחִים שֶׁבִּקְצֵה הַגִנָה. רָאִינוּ אוֹתָם מַצְבִּיעִים עַל הַקְלֵמֶנְטִינָה וְעַל הַגוּיָאבָה, וּמִסְתַכְּלִים עַל הַשַׁעַר הַחַשְׁמַלִי שֶׁל הַשְׁכֵנִים. אִמָא הָלְכָה לְכִווּנָם. "סְלִיחָה שֶׁלֹא הִצַעְתִי קֹדֶם, אַתֶם רוֹצִים לִשְׁתוֹת מַשֶׁהוּ?" "לֹא לֹא, אֲנַחְנוּ כְּבָר זָזִים, בְּכָל זֹאת בָּאנוּ בְּלִי הַזְמָנָה," אָמְרָה הָאִשָׁה הָרִאשׁוֹנָה. "קְחוּ תַ'זְמַן," אָמְרָה לָהֶם אִמָא. "זֶה בֶּטַח מוּזָר לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים." "אָה, לֹא," עָנְתָה הַשְׁלוֹסְנִיקִית, "בִּקַרְנוּ פֹּה לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים." "חָמֵשׁ," תִקְנָה אוֹתָה אֲחוֹתָה. "מָה פִּתְאֹם. לְפָחוֹת שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע," אָמַר הָאָח הַמְזֻקָן. "אַתָה לֹא זוֹכֵר מָה הָיָה אֶתְמוֹל וּמָה הָיָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם," אָמְרָה אֲחוֹתוֹ. "בְּכָל אֹפֶן, אֲנַחְנוּ בָּאִים לִפְעָמִים, זֶה חָשׁוּב לִיהוּדָה וְזֶה נָעִים לְהִזָכֵר. וְזֶהוּ. עַכְשָׁו נִתֵן לָכֶם לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַשַׁבָּת." הָאָח הָרְבִיעִי, שֶׁהָיְתָה לוֹ מִגְבַּעַת מְעוּכָה מַצְחִיקָה וְלֹא אָמַר עוֹד שׁוּם דָבָר, עָמַד לְיַד הַגוּיָאבָה וְעָשָׂה תְנוּעוֹת עִם הַשְׂפָתַיִם, כְּאִלוּ הוּא מְדַבֵּר לְעַצְמוֹ. "יְהוּדָה, זָזִים, יְהוּדָה," קָרָא לְעֶבְרוֹ הַמְזֻקָן, וְאַרְבַּעַת הָאַחִים הַנְמוּכִים הִתְקַדְמוּ לְכִווּן הַשַׁעַר.

אִמָא נִשְׁאֲרָה בֶּחָצֵר לְנַכֵּשׁ עֲשָׂבִים אוֹ מַשֶׁהוּ כָּזֶה וַאֲנִי נִכְנַסְתִי הַבַּיְתָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת מִשְׁפַּחַת צְפַרְדֵעֵי הָאוֹרִיגָמִי שֶׁתִכְנַנְתִי לְשַׁכֵּן בָּאַמְבַּטְיָה. אַחֲרֵי פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ דַקוֹת שָׁמַעְתִי שׁוּב דְפִיקָה בַּדֶלֶת. הֵצַצְתִי מֵהַחַלוֹן שֶׁלִי לִרְאוֹת מִי זֶה. זֶה הָיָה הַשְׁלוֹס עִם הַמִגְבַּעַת הַמְעוּכָה. יְהוּדָה. הוּא חִכָּה קְצָת לְיַד הַדֶלֶת. עַד שֶׁחָשַׁבְתִי אִם הוּא נֶחְשָׁב לְמִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אוֹ לֹא וְאִם מֻתָר לִי לִפְתֹחַ, רָאִיתִי שֶׁהוּא מִסְתַכֵּל לַצְדָדִים, כְּאִלוּ בּוֹדֵק שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ וְאָז מַשְׁאִיר מַשֶׁהוּ לְיַד הַדֶלֶת. "יְהוּדָהההה," נִשְׁמְעָה הַצְעָקָה הַמְקַרְקֶרֶת מִבַּחוּץ, וְהַשְׁלוֹס הַשַׁתְקָן מָעַךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַמִגְבַּעַת עוֹד קְצָת וְיָצָא מֵהַשַׁעַר.

סוד של פעם

אֵיךְ שֶׁשָׁמַעְתִי אֶת הַמְכוֹנִית מִתְרַחֶקֶת רַצְתִי לַדֶלֶת. עַל הַמִפְתָן הָיָה מֻנָח בְּסַךְ הַכֹּל פֶּתֶק מְצֻ'קְמָק, שֶׁנִרְאָה כְּמוֹ מַשֶׁהוּ שֶׁזוֹרְקִים לַפַּח, כְּלוֹמַר לַמִחְזוּר. הֵרַמְתִי אוֹתוֹ. זֶה הָיָה נְיָר יָשָׁן, צְהַבְהַב, כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּמְגֵרוֹת שֶׁל סָבְתָא. רִחְרַחְתִי אוֹתוֹ, הָיָה לוֹ גַם רֵיחַ כָּזֶה, מִפַּעַם. פָּתַחְתִי אֶת הַנְיָר בִּזְהִירוּת כִּי חָשַׁשְׁתִי שֶׁהוּא יִתְפּוֹרֵר. לָקַח לִי זְמַן לְהָבִין מָה אֲנִי רוֹאָה. זֶה הָיָה צִיוּר שֶׁל הֶחָצֵר שֶׁלָנוּ. הִנֵה הַבַּיִת, וְהִנֵה עֵץ הַקְלֵמֶנְטִינוֹת וְהִנֵה הַגוּיָאבָה. בֵּינֵיהֶם הוֹפִיעוּ עוֹד כָּל מִינֵי סִימָנִים וּמִסְפָּרִים וּלְמַעְלָה הָיָה כָּתוּב מַשֶׁהוּ בְּשָׂפָה שֶׁלֹא יָדַעְתִי לִקְרֹא. "נִירְצ'וּק!" אִמָא בְּדִיוּק נִכְנְסָה וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לָמָה, אֲבָל מִיָד הִכְנַסְתִי אֶת הַפֶּתֶק הַמוּזָר לַכִּיס. כְּאִלוּ שֶׁזֶה סוֹד, סוֹד בֵּינִי לְבֵין הַשְׁלוֹס הַמוּזָר, יְהוּדָה. סוֹד שֶׁאִמָא שֶׁלִי לֹא יְכוֹלָה לָדַעַת.

בַּלַיְלָה נִכְנַסְתִי מִתַחַת לַשְׂמִיכָה עִם הַפָּנַס-מַצְפֵּן שֶׁלִי וְנִסִיתִי לְהָבִין אֶת הַפֶּתֶק: הוֹרָאוֹת גִנוּן? מֶסֶר סוֹדִי מִלִפְנֵי קוּם הַמְדִינָה? וְלָמָה יְהוּדָה הִשְׁאִיר אוֹתוֹ לְיַד הַדֶלֶת? לָמָה הוּא לֹא רָצָה שֶׁשְׁאַר הַשְׁלוֹסְנִיקִים יִרְאוּ? הַאִם הוּא הִשְׁאִיר אוֹתוֹ בִּשְׁבִילִי? אוּלַי זֹאת מַפָּה? מַפָּה שֶׁל מָה? וְאִם זֹאת מַפָּה: מָה אוֹמְרִים הַמִסְפָּרִים וְהַסִימָנִים? עִם כָּל הַשְׁאֵלוֹת הָאֵלֶה בָּרֹאשׁ בְּקֹשִׁי נִרְדַמְתִי.

מגדת עתידות 

לְמָחֳרָת חִכִּיתִי שֶׁכֻּלָם יִתְעַסְקוּ בְּכָל מִינֵי עִנְיָנִים, לָקַחְתִי אֶת הַנְיָר הַמְצֻ'קְמָק וְיָצָאתִי אִתוֹ לַגִנָה. נֶעֱמַדְתִי בֵּין הַגוּיָאבָה לַקְלֵמֶנְטִינָה וְלֹא רָאִיתִי שׁוּם דָבָר מְיֻחָד אוֹ סִימָן. מִי שֶׁצִיֵר אֶת הַמַפָּה הַזֹאת – אִם זֹאת בִּכְלָל הָיְתָה מַפָּה – לֹא רָצָה שֶׁיָבִינוּ אוֹתָה בְּקַלוּת. הֶחְלַטְתִי לְנַסוֹת לִסְפֹּר צְעָדִים לְפִי הַמִסְפָּרִים שֶׁהָיוּ רְשׁוּמִים שָׁם: 7 לְיַד הַקְלֵמֶנְטִינָה וְ-5 לְיַד הַגוּיָאבָה. הֶחְלַטְתִי לַחְפֹּר בִּנְקֻדַת הַמִפְגָשׁ שֶׁל הַצְעָדִים. הָאֲדָמָה הָיְתָה רַכָּה בִּגְלַל הַגֶשֶׁם, וְנִסִיתִי לֹא לִפְגֹעַ בְּשִׁלְשׁוּלֵי הַגִנָה אֲבָל בְּכָל זֹאת חָתַכְתִי אֶחָד מֵהֶם בְּטָעוּת וְהָיָה לִי לֹא נָעִים. הֶחָתוּל שֶׁלָנוּ מִישָׁה נֶעֱמַד עַל יָדִי וְהִסְתַכֵּל עָלַי חוֹפֶרֶת. "בּוֹא תַעֲזֹר קְצָת, מִישָׁה," אָמַרְתִי לוֹ, וְהוּא מִיָד הִפְנָה אֵלַי אֶת הַזָנָב וְהָלַךְ לְהִתְגָרֵד בְּאֵיזֶה עֵץ. חָפַרְתִי דֵי לָעֹמֶק, אֲבָל חוּץ מִשִׁלְשׁוּלֵי גִנָה וּבוֹץ לֹא הָיָה שָׁם כְּלוּם. כְּשֶׁשָׁמַעְתִי אֶת הַמְכוֹנִית שֶׁלָנוּ מִתְקָרֶבֶת הִכְנַסְתִי מַהֵר אֶת כָּל הָאֲדָמָה בַּחֲזָרָה לַבּוֹר, וְנִכְנַסְתִי הַבַּיְתָה. לֹא בֶּאֱמֶת הִתְאַכְזַבְתִי כִּי לֹא צִפִּיתִי לְהַרְבֵּה, אֲבָל גַם קְצָת כֵּן הִתְאַכְזַבְתִי, כִּי גַם כְּשֶׁלֹא מְצַפִּים לְהַרְבֵּה אָז בִּפְנִים בְּעֶצֶם כֵּן.

"אַתְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם יַחְזְרוּ לְכָאן מָתַיְשֶׁהוּ?" שָׁאַלְתִי אֶת אִמָא שֶׁסִדְרָה אֶת הַקְנִיוֹת בָּאָרוֹן. "מִי?" "הַשְׁלוֹסְנִיקִים." "אָה. אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת. אוּלַי בְּעוֹד כַּמָה שָׁנִים." כְּשֶׁהִיא רָאֲתָה שֶׁקִוִיתִי לִשְׁמֹעַ תְשׁוּבָה אַחֶרֶת הִיא הוֹסִיפָה: "אֲבָל מִי יוֹדֵעַ?" תָמִיד הִיא עוֹשָׂה אֶת זֶה. 

תַאֲמִינוּ אוֹ לֹא, אַחֲרֵי עֶשֶׂר דַקוֹת בְּעֵרֶךְ שָׁמַעְנוּ דְפִיקָה בַּדֶלֶת, וּכְשֶׁהָלַכְתִי לִפְתֹחַ חִכּוּ שָׁם שְׁנַיִם מֵהַשְׁלוֹסְנִיקִים: הָאָחוֹת הַמְקַרְקֶרֶת וִיהוּדָה. מֵרֹב הַפְתָעָה פָּשׁוּט עָמַדְתִי שָׁם וְלֹא אָמַרְתִי כְּלוּם. "שָׁלוֹם, חֲמוּדָה," קִרְקְרָה הַמְקַרְקֶרֶת, "זוֹכֶרֶת אוֹתָנוּ?" אִמָא הִגִיעָה מֵהַמִטְבָּח וּמִיָד הֵבִיכָה אוֹתִי: "מַדְהִים! נִרְצ'וּק בְּדִיוּק שָׁאֲלָה אִם תַחְזְרוּ לְבַקֵר אוֹתָנוּ מָתַיְשֶׁהוּ! נִרְצ'וּק – אַתְ מַמָשׁ מַגֶדֶת עֲתִידוֹת קְטַנָה. בּוֹאוּ תִכָּנְסוּ, אֲנִי בְּדִיוּק עוֹשֶׂה תֵה."

הַמְקַרְקֶרֶת נִכְנְסָה בְּעִקְבוֹת אִמָא, אֲבָל יְהוּדָה נִשְׁאַר לַעֲמֹד בַּחוּץ. "יְהוּדָה, אַתָה בָּא?" הוּא סִמֵן לָה "לֹא" עִם הָרֹאשׁ. הָלַכְתִי לַחֶדֶר וְהֵבֵאתִי אֶת הַפֶּתֶק. הוֹשַׁטְתִי לוֹ אוֹתוֹ: "זֶה שֶׁלְךָ. הִשְׁאַרְתָ אֶת זֶה פֹּה." הוּא שׁוּב סִמֵן "לֹא" עִם הָרֹאשׁ. "זֶה בִּשְׁבִילִי?" יְהוּדָה לֹא עָשָׂה כְּלוּם עִם הָרֹאשׁ, אֲבָל סִמֵן מַשֶׁהוּ שֶׁדוֹמֶה לְ"כֵּן" עִם הָעֵינַיִם. "מָה זֶה?" שָׁאַלְתִי אוֹתוֹ. "מָה כָּתוּב פֹּה?" יְהוּדָה הֵרִים לְפֶתַע אֶת יַד שְׂמֹאל וְהֶרְאָה לִי אֶת שְׁעוֹן הַיָד שֶׁלוֹ. זֶה הָיָה שָׁעוֹן יָשָׁן, שָׂרוּט, עִם מְחוֹגִים. רְצוּעַת עוֹר חוּמָה הִקִיפָה אֶת הַיָד הָרָזָה וְהַזְקֵנָה שֶׁל יְהוּדָה. חָשַׁבְתִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אַגִיד לוֹ מָה הַשָׁעָה. "חָמֵשׁ… וְשֶׁבַע דַקוֹת." יְהוּדָה הִנְהֵן בְּשִׂמְחָה, כְּאִלוּ הוּא גֵאֶה בִּי עַל שֶׁהִצְלַחְתִי לִקְרֹא שָׁעוֹן שֶׁל פַּעַם. הַשְׁלוֹסְנִיקִית חָזְרָה לְכִווּן הַדֶלֶת: "נוּ, יְהוּדָה, בְּסֵיְדֶר? אֶפְשָׁר לָזוּז? כְּבָר אַרְבַּע וְהָאֲנָשִׁים הַנֶחְמָדִים פֹּה סָבְלוּ אוֹתָנוּ מַסְפִּיק." הִיא יָצְאָה וְהָלְכָה לְכִווּן שַׁעַר הַיְצִיאָה. יְהוּדָה הָלַךְ אַחֲרֶיהָ וּמַמָשׁ לִפְנֵי הַשַׁעַר הִסְתוֹבֵב אֵלַי וְהֶרְאָה לִי שׁוּב אֶת הַשָׁעוֹן.

אולי אוצר?

כְּשֶׁסָגַרְתִי אֶת הַדֶלֶת שָׁמַעְתִי אֶת אִמָא נֶאֱנַחַת. "סִפּוּר עָצוּב,״ הִיא אָמְרָה. "מָה סִפּוּר עָצוּב?" "הָאָח, יְהוּדָה… הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר כַּמָה שָׁנִים הוּא לֹא מְדַבֵּר כִּמְעַט. הוּא חַי בְּמָקוֹם מיוחד, לֹא רָחוֹק מִפֹּה. מָלֵא עֵצִים. הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהַיוֹם, כְּשֶׁהִיא בָּאָה לְבַקֵר אוֹתוֹ שָׁם, הוּא דָרַשׁ לִנְסֹעַ לְכָאן שׁוּב. מְעַנְיֵן, נָכוֹן? הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאוּלַי זֶה עוֹזֵר לוֹ לְהִזָכֵר בִּדְבָרִים, וְאוּלַי זֶה מְשַׂמֵחַ אוֹתוֹ."

בַּלַיְלָה שׁוּב הִסְתַכַּלְתִי בַּפֶּתֶק שֶׁל יְהוּדָה. חָשַׁבְתִי עַל הַבִּקוּר הַמוּזָר שֶׁל אַחַר הַצָהֳרַיִם. הַשְׁלוֹסְנִיקִית אָמְרָה, "כְּבָר אַרְבַּע." אֲבָל הַשָׁעוֹן שֶׁל יְהוּדָה הֶרְאָה שָׁעָה אַחֶרֶת. לָמָה הוּא הֶרְאָה לִי אֶת הַשָׁעוֹן? הוּא סְתָם אִישׁ מְבֻלְבָּל עִם שָׁעוֹן מְקֻלְקָל אוֹ שֶׁיֵשׁ כָּאן אֵיזֶה רֶמֶז?

לְמָחֳרָת, כְּשֶׁהַשֶׁטַח הָיָה נָקִי מֵהַפְרָעוֹת, יָצָאתִי שׁוּב אֶל הַגִנָה. נֶעֱמַדְתִי בֵּין הַגוּיָאבָה לַקְלֵמֶנְטִינָה. בַּיָד הָיָה לִי צִיוּר שֶׁל שָׁעוֹן שֶׁהֵכַנְתִי מֵרֹאשׁ. סוֹבַבְתִי אוֹתוֹ עַד שֶׁשְׁנֵי הַמְחוֹגִים הֶרְאוּ בְּדִיוּק עַל שְׁנֵי הָעֵצִים, וְהִתְחַלְתִי לַחְפֹּר בַּנְקֻדָה הַחֲדָשָׁה. מִישָׁה הֶחָתוּל הִגִיעַ לְרַחְרֵחַ בְּתִקְוָה שֶׁמַשֶׁהוּ מְעַנְיֵן שֶׁכָּרוּךְ בְּאֹכֶל יִקְרֶה. "אֵין לִי זְמַן אֵלֶיךָ, מִישָׁה," אָמַרְתִי לוֹ וְחָפַרְתִי הֲכִי חָזָק וַהֲכִי מַהֵר שֶׁיָכֹלְתִי. הַבּוֹר כְּבָר הָיָה דֵי עָמֹק וְהִתְחַלְתִי מַמָשׁ לְהִתְעַיֵף כְּשֶׁפִּתְאֹם הִרְגַשְׁתִי שֶׁהָאֵת שֶׁלִי פּוֹגֵעַ בְּמַשֶׁהוּ קָשֶׁה. שַׂמְתִי בַּצַד אֶת הָאֵת, כְּדֵי לֹא לַהֲרֹס אֶת מָה שֶׁזֶה לֹא יִהְיֶה. אוּלַי אוֹצָר? אוּלַי אוֹצָר גָדוֹל עִם הַרְבֵּה זָהָב! אוּלַי יְהוּדָה הָיָה בִּכְלָל שׁוֹדֵד יָם כְּשֶׁהוּא הָיָה צָעִיר וְהוּא הֶחְבִּיא אֶת הָאוֹצָר כָּאן בֶּחָצֵר שֶׁלָנוּ! אוּלַי הוּא שָׁדַד בַּנְק, אוֹ אֲפִלוּ הַרְבֵּה בַּנְקִים! הַיָדַיִם שֶׁלִי הִתְחִילוּ קְצָת לִרְעֹד מֵהִתְרַגְשׁוּת. עָבְרָה לִי בָּרֹאשׁ מַחְשָׁבָה שֶׁאוּלַי זֹאת סְתָם אֶבֶן גְדוֹלָה, אֲבָל בַּלֵב כְּבָר יָדַעְתִי שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם מַשֶׁהוּ. חָפַרְתִי בִּזְהִירוּת עִם הַיָדַיִם, עַד שֶׁהִצְלַחְתִי לִרְאוֹת שֶׁזֹאת קֻפְסָה. חָפַרְתִי יוֹתֵר מַהֵר סְבִיב הַקֻפְסָה עַד שֶׁהִצְלַחְתִי לְהוֹצִיא אוֹתָה. הִיא הָיְתָה מְלֵאָה בְּבוֹץ, כַּמוּבָן, וְגַם עָלֶיהָ הָיוּ מִלִים בַּשָׂפָה הַהִיא, כְּמוֹ בַּמַפָּה שֶׁל יְהוּדָה. בְּדִיוּק שָׁמַעְתִי אֶת הַמְכוֹנִית שֶׁלָנוּ נֶעֱצֶרֶת לְיַד הַבַּיִת. הֶחְזַרְתִי אֶת כָּל הָאֲדָמָה לַבּוֹר וְרַצְתִי הַבַּיְתָה עִם הַקֻפְסָה, בְּתִקְוָה שֶׁאִמָא לֹא תִרְאֶה אוֹתִי וְתִשְׁאַל מָה זֶה כָּל הַלִכְלוּךְ הַזֶה.

כָּל לַיְלָה אֲנִי רוֹצָה שֶׁיִשָׁאֲרוּ אִתִי כַּמָה שֶׁיוֹתֵר, אֲבָל הַלַיְלָה כְּבָר לֹא יָכֹלְתִי לְחַכּוֹת לִנְשִׁיקַת הַלַיְלָה טוֹב שֶׁל אִמָא וְלַצְלִיל שֶׁל נַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלָה מִתְרַחֲקוֹת בַּמִסְדְרוֹן. הִדְלַקְתִי אֶת הַפָּנַס-מַצְפֵּן שֶׁלִי וְהוֹצֵאתִי אֶת הַקֻפְסָה. הִיא הָיְתָה חֲלוּדָה, הָיָה קָשֶׁה לִפְתֹחַ אוֹתָה וְגַם לֹא רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת רַעַשׁ, אָז זֶה לָקַח זְמַן, אֲבָל בַּסוֹף הִצְלַחְתִי. בַּקֻפְסָה לֹא הָיָה זָהָב, אוֹ יַהֲלוֹמִים, אוֹ עֲרֵמוֹת שֶׁל דוֹלָרִים. הָיוּ בָּה שְׁלוֹשָׁה דְבָרִים: גֻלָה כְּחֻלָּה – מֵהַסוּג הַגָדוֹל, מִכְתָב וּתְמוּנָה בְּשָׁחֹר-לָבָן: בַּתְמוּנָה הוֹפִיעַ יֶלֶד צוֹחֵק, מִתְחַבֵּק עִם כֶּלֶב גָדוֹל. מֵאֲחוֹרָיו הָיוּ בַּיִת עִם רְעָפִים וְאִשָׁה יָפָה בִּבְגָדִים חֲגִיגִיִים. הֵבַנְתִי שֶׁזֶה באמת אוֹצָר, אֲבָל לֹא הָאוֹצָר שֶׁלִי. הֶחְלַטְתִי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל יְהוּדָה עַד שֶׁהוּא יַחְזֹר.