בין שתיים לארבע

זֶה מָה שֶׁקָרָה לְדָן דְרִיסְקֶר הַבִּרְיוֹן וְלִי יוֹם אֶחָד בַּשָׁעוֹת שֶׁאָסוּר לְהַרְעִישׁ בָּהֶן

מאת: רומם סרנגה

מתוך: גיליון אופניים (96), יוני 2021

להאזנה לסיפור:

הַשְׁעָתַיִם שֶׁבֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע הֵן הַשְׁעָתַיִם הַשְׂנוּאוֹת עָלַי. בַּמוֹשָׁב שֶׁלָנוּ הַמְבֻגָרִים יְשֵׁנִים בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע, הַיְלָדִים נִשְׁאָרִים בַּבָּתִים בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע, וְאָסוּר לְהַרְעִישׁ בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע. שִׁעֲמוּם הַמַחַץ! אָז לִפְעָמִים, אֲפִלוּ שֶׁאָסוּר, אֲנִי בְּכָל זֹאת יוֹצֵא הַחוּצָה בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע וּמִסְתוֹבֵב קְצָת בַּמוֹשָׁב. מִסְתוֹבֵב עַל הָאוֹפַנַיִם שֶׁלִי, בָּרוּר. אוֹפַנַיִם עִם 18 הִלוּכִים שֶׁקִבַּלְתִי בְּמַתָנָה לְיוֹם הֻלֶדֶת עֶשֶׂר. לְדַעְתִי הֵם הֲכִי מְהִירִים בַּמוֹשָׁב, אֲבָל יֵשׁ עַל זֶה וִכּוּחַ. חֵצִי מֵהַיְלָדִים חוֹשְׁבִים שֶׁהָאוֹפַנַיִם שֶׁל נָעֳמִי יוֹתֵר מְהִירִים, כִּי יֵשׁ לָהֶם 21 הִלוּכִים, לַמְרוֹת שֶׁזֶה בִּכְלָל לֹא מָה שֶׁקוֹבֵעַ.

בְּכָל מִקְרֶה, אֶצְלֵנוּ בַּמוֹשָׁב כֻּלָם רוֹכְבִים עַל אוֹפַנַיִם לְכָל מָקוֹם. לְבֵית הַסֵפֶר, לַתְנוּעָה, לַמַכֹּלֶת, לְבָתִים שֶׁל חֲבֵרִים. גַם הַמְבֻגָרִים רוֹכְבִים עַל אוֹפַנַיִם. בַּמוֹשָׁב הָאוֹפַנַיִם הֵם יְדִידָיו הַטוֹבִים שֶׁל הָאָדָם, וּמִי שֶׁהִמְצִיא אֶת הַפִּתְגָם הַזֶה עַל הַכֶּלֶב – כַּנִרְאֶה שֶׁלֹא הָיוּ לוֹ אוֹפַנַיִם, אוֹ שֶׁהוּא לֹא גָר בַּמוֹשָׁב שֶׁלִי.

אָז בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁזֶה קָרָה יָצָאתִי לְהִסְתוֹבֵב קְצָת בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע. בַּחוּץ לֹא הָיָה אַף אֶחָד, חוּץ מִ – כַּמוּבָן – דָן דְרִיקְסֶר. דָן דְרִיקְסֶר הוּא הַבִּרְיוֹן שֶׁל הַמוֹשָׁב. בְּכָל מוֹשָׁב אוֹ שְׁכוּנָה אוֹ בֵּית סֵפֶר יֵשׁ יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה, שֶׁמְקַבֵּל אֶת תֹאַר הַבִּרְיוֹן. אֶצְלֵנוּ זֶה דָן, וְהוּא זָכָה בַּתֹאַר הַזֶה בְּיֹשֶׁר: דָן הָיָה מַרְבִּיץ לְמִישֶׁהוּ אוֹ לְמַשֶׁהוּ כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, וּמְקַלֵל מִישֶׁהוּ אוֹ מַשֶׁהוּ כִּמְעַט בְּכָל שָׁעָה. לֹא הָיָה צָרִיךְ הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁדָן יְקַלֵל אוֹתְךָ בִּקְלָלוֹת שֶׁלֹא נָעִים לִכְתֹב כָּאן, וְהָיָה צָרִיךְ מְעַט מְאֹד כְּדֵי שֶׁדָן יַתְחִיל לְהַרְבִּיץ.

אָז בְּאוֹתוֹ יוֹם רָכַבְתִי עַל הָאוֹפַנַיִם בַּשְׂדֵרָה הַמֶרְכָּזִית שֶׁל הַמוֹשָׁב, כָּכָה בָּרָגוּעַ, בְּהִלוּךְ חֲמִישִׁי. מֵרָחוֹק רָאִיתִי אֶת הָ"אוֹפַנוֹעַ" שֶׁל דָן. לְדָן הָיוּ אוֹפַנֵי שֶׁטַח שְׁחֹרִים עִם צְמִיגִים עָבִים בִּמְיֻחָד, וְעַל הַגַלְגַל הַקִדְמִי שֶׁלָהֶם הוּא הִתְקִין חֲתִיכַת פְּלַסְטִיק שֶׁהוּא גָזַר מִבַּקְבּוּק מִיץ, שֶׁעוֹשָׂה רַעַשׁ עַל הַשְׁפִּיצִים כְּשֶׁהַגַלְגַל מִסְתוֹבֵב, כְּמוֹ שֶׁל אוֹפַנוֹעַ. זֶה מַגְנִיב, אֲבָל מֵאֵט קְצָת אֶת הָאוֹפַנַיִם.

כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִי עוֹד רָאִיתִי אֶת דָן עוֹמֵד לְיַד הָ"אוֹפַנוֹעַ" וְזוֹרֵק אֲבָנִים לְמַעְלָה, עַל אַחַד הָעֵצִים. נִסִיתִי לֹא לְהִסְתַכֵּל וְשֶׁדָן לֹא יִסְתַכֵּל עָלַי, כִּי לֹא הִתְחַשֵׁק לִי לְקַבֵּל הַשְׁפְּרָצָה שֶׁל קְלָלוֹת סְתָם כָּכָה בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע. אֲבָל כְּשֶׁעָבַרְתִי מַמָשׁ קָרוֹב שָׁמַעְתִי יְלָלוֹת שֶׁל חָתוּל מֵהָעֵץ שֶׁעָלָיו דָן זָרַק אֲבָנִים. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה עָבַר לִי בְּרֹאשׁ, אֲבָל עָצַרְתִי. כְּלוֹמַר, אֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ מָה עָבַר לִי בְּרֹאשׁ – חָשַׁבְתִי שֶׁזֶה מַמָשׁ לֹא בְּסֵדֶר לִזְרֹק אֲבָנִים עַל חָתוּל חֲסַר אוֹנִים שֶׁתָקוּעַ עַל הָעֵץ וְלֹא יָכוֹל לִבְרֹחַ – מִצַד שֵׁנִי, הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְהִסְתַבֵּךְ.

"לֵךְ מִפֹּה, יַבְחוּשׁ עָלוּב," סִנֵן לְעֶבְרִי דָן בְּלִי לְהִסְתַכֵּל עָלַי בִּכְלָל.

"לָמָה אַתָה זוֹרֵק עָלָיו אֲבָנִים?" שָׁאַלְתִי הֲכִי בִּתְמִימוּת שֶׁיָכֹלְתִי.

"שֶׁלְךָ הַחֲתוּלָה הַזֹאתִי?" שָׁאַל דָן בְּלִי לְהִסְתַכֵּל עָלַי.

"לֹא."

"שֶׁל אִמָא'שְׁךָ?"

"לֹא."

"שֶׁל אַבָּא'שְׁךָ?" שָׁאַל דָן, וְהַפַּעַם הִסְתַכֵּל עָלַי וְחִיֵךְ חִיוּךְ מַגְעִיל.

דָן יָדַע טוֹב מְאֹד שֶׁאֵין לִי אַבָּא. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לִי אַבָּא אֲבָל אֲנִי לֹא מַכִּיר אוֹתוֹ וְהוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי; אִמָא שֶׁלִי מְגַדֶלֶת אוֹתִי לְבַד וּמְצֻיָן לָנוּ כָּכָה. אַף אֶחָד לֹא הֵצִיק לִי בִּגְלַל זֶה, עַד עַכְשָׁו, כְּשֶׁדָן הִמְשִׁיךְ לְהִסְתַכֵּל עָלַי וְחִכָּה לִתְשׁוּבָה. כְּשֶׁלֹא אָמַרְתִי כְּלוּם הוּא צָחַק וְאָמַר:

"אָז אֲנִי אֶזְרֹק עַל הַחֲתוּלָה אֲבָנִים כַּמָה שֶׁיִתְחַשֵׁק לִי, וְאַף יַבְחוּשׁ עָלוּב, שֶׁאֲפִלוּ אֵין לוֹ אַבָּא, לֹא יַגִיד לִי מָה לַעֲשׂוֹת."

דָן זָרַק עוֹד אֶבֶן, הַפַּעַם יוֹתֵר חָזָק מִקֹדֶם, וְכַנִרְאֶה פָּגַע כִּי הֶחָתוּל יִלֵל יְלָלָה נוֹרָאִית.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׂנֵאתִי אֶת דָן הֲכִי בָּעוֹלָם, גַם בִּגְלַל מָה שֶׁעָשָׂה לֶחָתוּל וְגַם בִּגְלַל שֶׁצָחַק עַל זֶה שֶׁאֵין לִי אַבָּא, וּבְלִי לַחְשֹׁב בִּכְלָל צָוַחְתִי עָלָיו:

"תַפְסִיק מִיָד! אֵיזֶה גִבּוֹר אַתָה עַל חָתוּל קָטָן, יָא…" הָיִיתִי מַמְשִׁיךְ לִצְעֹק, אֲבָל אָז דָן הִתְחִיל לָרוּץ לְעֶבְרִי, וַאֲנִי הִתְחַלְתִי לִבְרֹחַ. עַל הָאוֹפַנַיִם, בָּרוּר שֶׁעַל הָאוֹפַנַיִם. הֶעֱבַרְתִי מִיָד לְהִלוּךְ שְׁלִישִׁי כְּדֵי לְהָאִיץ, וְאַחֲרֵי כַּמָה דִווּשִׁים חֲזָקִים הִקְפַּצְתִי לִתְשִׁיעִי. דָן גַם עָלָה עַל הָ"אוֹפַנוֹעַ" וְהִתְחִיל לִרְדֹף אַחֲרַי. יָדַעְתִי שֶׁהָאוֹפַנַיִם שֶׁלִי יוֹתֵר מְהִירִים מֵהָאוֹפַנַיִם שֶׁל דָן, אֲבָל גַם יָדַעְתִי שֶׁאִם הוּא תוֹפֵס אוֹתִי – הָלַךְ עָלַי. הֶעֱבַרְתִי לְהִלוּכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר גְבוֹהִים כְּדֵי לִתְפֹּס עוֹד מְהִירוּת וְלִתְפֹּס מֶרְחָק מִדָן.

בְּסוֹף הַשְׂדֵרָה הֵאַטְתִי לִקְרַאת הַפְּנִיָה שְׂמֹאלָה, לְכִוּוּן בֵּית הַסֵפֶר, וְהוֹרַדְתִי הִלוּךְ כְּדֵי לְהָאִיץ יוֹתֵר מַהֵר אַחֲרֵי הַפְּנִיָה. הִצְלַחְתִי לִפְתֹחַ מֶרְחָק מִדָן וְקִוִיתִי שֶׁהוּא יְוַתֵר, אֲבָל דָן לֹא וִתֵר בִּכְלָל, וְלֹא רַק זֶה, הוּא חָתַךְ עִם הָ"אוֹפַנוֹעַ" דֶרֶךְ הַדֶשֶׁא וְצִמְצֵם אֶת הַמֶרְחָק. שָׁמַעְתִי אֶת רַעַשׁ הָ"אוֹפַנוֹעַ" שֶׁלוֹ מַמָשׁ מֵאֲחוֹרַי. הֶעֱלֵיתִי הִלוּכִים כְּדֵי לִתְפֹּס מְהִירוּת וְנָסַעְתִי מַמָשׁ מַהֵר, וַעֲדַיִן שָׁמַעְתִי אֶת הָ"אוֹפַנוֹעַ" לֹא רָחוֹק מֵאֲחוֹרַי. הִתְקָרַבְנוּ לְבֵית הַסֵפֶר. עַל הַכְּבִישׁ לְיַד בֵּית הַסֵפֶר הָיוּ שְׁלוֹשָׁה בַּמְפֵּרִים, שֶׁאֵלָה הַגְבָּהוֹת קְטַנוֹת שֶׁל הַכְּבִישׁ שֶׁנוֹעֲדוּ לִמְנֹעַ מִמְכוֹנִיוֹת לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת מֻפְרֶזֶת. הִגַעְתִי אֶל הַבַּמְפֶּר הָרִאשׁוֹן בִּמְהִירוּת, שֶׁכַּנִרְאֶה הָיְתָה מֻפְרֶזֶת, כִּי קָפַצְתִי עָלָיו מַמָשׁ חָזָק. גַם דָן קָפַץ עָלָיו. הִמְשַׁכְתִי לְהָאִיץ לִקְרַאת הַבַּמְפֶּר הַשֵׁנִי, הָיִיתִי בְּהִלוּךְ 16 וְנָסַעְתִי מַמָשׁ מַהֵר לִקְרָאתוֹ, וּכְשֶׁהִגַעְתִי אֵלָיו – הוֹפּ – הָאוֹפַנַיִם שֶׁלִי רִחֲפוּ לְרֶגַע בָּאֲוִיר. זֶה הָיָה מַפְחִיד, אֲבָל רַעַשׁ הָאוֹפַנוֹעַ שֶׁל דָן מֵאֲחוֹרַי הָיָה מַפְחִיד אֲפִלוּ יוֹתֵר, וְלָכֵן הֶעֱלֵיתִי לְהִלוּךְ 18, הֵאַצְתִי בְּכָל הַכֹּחַ, הִגַעְתִי אֶל הַבַּמְפֶּר הַשְׁלִישִׁי וְ…

מִכָּאן אֲנִי לֹא זוֹכֵר כְּלוּם. הַדָבָר הַבָּא שֶׁאֲנִי זוֹכֵר הוּא שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר בְּבֵית הַחוֹלִים, וְשֶׁהַפָּנִים שֶׁלִי נְפוּחוֹת מְאֹד וְכוֹאֲבוֹת מְאֹד. כָּל כָּךְ נְפוּחוֹת שֶׁקָשֶׁה לִי לִרְאוֹת וְקָשֶׁה לִי לְדַבֵּר. הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָׁאַלְתִי אֶת אִמָא הָיְתָה אִם זֶה קָרָה בִּגְלַל שֶׁדָן הִרְבִּיץ לִי בַּפָּנִים.

"לֹא," אָמְרָה אִמָא וְסִפְּרָה לִי מָה קָרָה.

מִתְבָּרֵר שֶׁאַחֲרֵי הַבַּמְפֶּר הַשְׁלִישִׁי נָפַלְתִי. מָה זֶה נָפַלְתִי? הִתְרַסַקְתִי יָשָׁר עַל הַפָּנִים בִּמְהִירוּת מְטֹרֶפֶת. אֶת הַצְעָקוֹת שֶׁלִי אַף אֶחָד לֹא שָׁמַע, הֲרֵי כֻּלָם בַּבָּתִים בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע, וְאַף אֶחָד לֹא גָר לְיַד בֵּית הַסֵפֶר. הֲכִי קָרוֹב זֶה הַבַּיִת שֶׁל מִשְׁפַּחַת לֵסֶר בִּשְׁכוּנַת וָתִיקִים, וְהוּא דֵי רָחוֹק. וּבְכָל זֹאת, יִצְחָק לֵסֶר הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִגִיעַ אֵלַי. אַחֲרָיו הִגִיעַ הָרוֹפֵא, ד"ר בְּלוּמֶנְטָל, וְאָז הִגִיעוּ עוֹד הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, וְאִמָא גַם.

"מָה, צָרַחְתִי כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁכֻּלָם שָׁמְעוּ?" שָׁאַלְתִי אֶת אִמָא בְּקֹשִׁי.

"לֹא," אָמְרָה אִמָא, "זֶה דָן שֶׁצָרַח כָּל כָּךְ חָזָק," וְהִמְשִׁיכָה לְסַפֵּר לִי מָה קָרָה.

דָן, שֶׁהָיָה הַיָחִיד שֶׁרָאָה מָה קָרָה, נָסַע לְכִוּוּן שְׁכוּנַת וָתִיקִים וְצָעַק בְּכָל הַכֹּחַ, "הַצִילוּ, נֹחַ נָפַל, נֹחַ נָפַל!" וְלֹא עָצַר וְהִמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ מַהֵר לַבַּיִת שֶׁל הָרוֹפֵא וְכָל הַזְמַן צָעַק, "נֹחַ נָפַל, נֹחַ נָפַל מֵהָאוֹפַנַיִם לְיַד הַבֵּית סֵפֶר!" וְכָכָה כֻּלָם הִגִיעוּ. ד"ר בְּלוּמֶנְטָל עָצַר אֶת הַדָם שֶׁיָרַד לִי מֵהָאַף וּמֵהַפֶּה, וְלָקַח אוֹתִי לְבֵית הַחוֹלִים יַחַד עִם אִמָא.

כְּשֶׁחָזַרְתִי מִבֵּית הַחוֹלִים קָרוּ שְׁנֵי דְבָרִים טוֹבִים: הָרִאשׁוֹן הוּא זֶה שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל הַרְבֵּה קַרְטִיבִים, כִּי זֶה הָיָה הַדָבָר הֲכִי טוֹב לְהַרְגָעַת הַכְּאֵבִים בַּפָּנִים. וְהַשֵׁנִי הוּא זֶה שֶׁיוֹם אֶחָד, בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע, דָן צָעַק לִי מִבַּחוּץ, "נֹחַ, יָא יַבְחוּשׁ, בּוֹא לִרְאוֹת, הִגִיעַ שׁוּפֶל שֶׁמְכַסֵחַ אֶת הַבַּמְפֵּרִים לְיַד הַבֵּית סֵפֶר."

מָה שֶׁקָרָה הוּא שֶׁבִּזְכוּת הַנְפִילָה שֶׁלִי הַוַעַד שֶׁל הַמוֹשָׁב הֶחְלִיט לְהוֹרִיד אֶת הַבַּמְפֵּרִים, כִּי מִמֵילָא אֶצְלֵנוּ בַּמוֹשָׁב כֻּלָם נוֹסְעִים רַק עַל אוֹפַנַיִם. הָלַכְתִי לִרְאוֹת. עַל הָאוֹפַנַיִם, בָּרוּר שֶׁעַל הָאוֹפַנַיִם. כֻּלָם כְּבָר עָמְדוּ שָׁם וְהִסְתַכְּלוּ אֵיךְ הַטְרַקְטוֹר מוֹרִיד אֶת הַבַּמְפֶּר הַשְׁלִישִׁי, זֶה שֶׁעָלָיו הִתְרַסַקְתִי. וְאָז דָן הִסְתַכֵּל עַל הָאוֹפַנַיִם שֶׁלִי, וְאָמַר:

"תִשְׁמַע, יַבְחוּשׁ, אִם תִרְצֶה, אֲנִי אֲסַדֵר לְךָ בְּגַלְגַל הַקִדְמִי 'אוֹפַנוֹעַ'. כְּדַאי לְךָ, הָאוֹפַנַיִם שֶׁלְךָ עֲדַיִן יִהְיוּ הֲכִי מְהִירִים בַּמוֹשָׁב."

דֵי הַרְבֵּה זְמַן עָבַר מֵאָז. הַפָּנִים שֶׁלִי חָזְרוּ לַצוּרָה הַקוֹדֶמֶת שֶׁלָהֶן, חוּץ מִשְׁפִּיץ קָטָן שֶׁנִשְׁבַּר בַּשֵׁן הַקִדְמִית, אֲבָל זֶה מַמָשׁ לֹא נוֹרָא. וְכִמְעַט בְּכָל יוֹם בֵּין שְׁתַיִם לְאַרְבַּע דָן דְרִיסְקֶר וַאֲנִי נוֹסְעִים בַּמוֹשָׁב עַל הָאוֹפַנַיִם שֶׁלָנוּ. הַגַלְגַלִים הַקִדְמִיִים שֶׁל שְׁנֵינוּ מְתַקְתְקִים וַאֲנַחְנוּ מְמַלְאִים מַיִם בִּקְעָרוֹת שֶׁפִּזַרְנוּ בַּמוֹשָׁב כְּדֵי שֶׁהַחֲתוּלִים יוּכְלוּ לִשְׁתוֹת אִם הֵם צְמֵאִים.