איך נעזור לילדות ולילדים שלנו ב"הבנת הנקרא"?

מאת: בתיה קלר

מכירים את זה? הילדה מגיעה אליכם עם חוברת או דף עבודה ומצביעה על שורה שהיא לא הבינה.
אתם מבקשים ממנה לקרוא, היא קוראת בקול ומרימה אליכם זוג עיניים שואלות. היא עדיין לא מבינה.

ומה הורים רבים עושים? מבקשים לקרוא שוב.

זו טעות.
רוצים לדעת למה? בבקשה:

כשמבקשים מילד לקרוא שוב ושוב פעולת הקריאה הופכת להיות סזיפית, משעממת, והדבר הופך אותו למתוסכל יותר. יותר מכך,  קריאה חוזרת לרוב לא תעזור לו להבין את התוכן, גם בפעם החמישית שהוא יקרא.

איך כן נעזור לילדות ולילדים שלנו? נחלק את התשובה לשתיים:

1. יצירת תשתית שפתית רחבה ועמוקה.
2. מענה נכון להתמודדות מול משימה ספציפית.

1. יצירת תשתית:

שפה מורכבת ממילים והחיבור ביניהן. ככל שנחשוף את הילדים שלנו למגוון רחב ככל הניתן של מילים ו"חיבורים" כך המטען השפתי שלהם יוכל לשמש אותם בכל משימת קריאה שהם יפגשו.

"אוצר מילים" – האם הילדים שלכם מכירים מילים ממשלב שפתי גבוה? חשופים לספרות יפה? נפלא!  כדי להתמודד עם סוגים שונים של טקסטים הם צריכים להכיר מילים נוספות שאותן יהיה אפשר למצוא בכתבות בעיתון, מאמרים, כתבי עת. הכירו להם גם מילים מהסוג הזה.

תחביר וידע לשוני – טקסט סיפורי אינו דומה לטקסט עיוני הן בסגנון הכתיבה, הקשר בין הפסקאות ומבנה המשפטים. מעבר לאוצר המילים שהזכרנו קודם, ככל שילדים יכירו סגנונות כתיבה מגוונים ומשפטים מופשטים יהיה להם קל יותר להתמודד מול טקסט, מכל סוג.

קוראים לילדים שלכם סיפורים? נהדר! מהיום נסו לחשוף אותם גם למאמרים בעיתון שאתר קוראים, למודעות ואפילו לחוברת ההוראות במשחק חדש.  הם לא רוצים לקרוא בעצמם? אין בעיה, תקראו אתם בשבילם. שהאוזן שלהן תורגל לסגנונות שונים של טקסטים.

2. מענה ספציפי:

תשתית שפתית רחבה תקל על הילדות והילדים את מלאכת הקריאה, אך עדיין מדובר במיומנות נרכשת והילדים והילדות שלכם יתקלו באתגרים ובמשימות בהם יבקשו את עזרתכם.

על מנת לעזור, נצטרך להיות מתווכים בינם לבין הטקסט ולהכניס לקריאה הנוספת אלמנטים נוספים:

1. שהם יבינו מה הם קוראים.
2. שהם יבינו מה הקשה עליהם את ההבנה (הבנה מטה-קוגנטיבית).

נעשה זאת בחמישה שלבים:

1. נבדוק אם הם יודעים את פירוש המילים, כל אחת בנפרד.
2. אם הם לא מכירים את אחת המילים, נשאל: “מה הפירוש האפשרי לדעתך?” פעמים רבות הם ידעו להגיד בערך את הכוונה. במקרים אחרים ההשערה שלהם תהיה מוטעית ואולי היא זו שגרמה להם להסתבך עם הבנת המשפט כולו. במקרה הזה נסביר את פירוש המילה. אם מילה אחרת מאותה משפחה (אותו שורש) מוכרת להם, נסב את תשומת ליבם לזה.
3. אחרי שאנחנו בטוחים שהם יודעים את פירוש כל המילים נבדוק אם הם מבינים את פירוש המשפט כולו. הבנת כל מילה בנפרד לא מבטיחה הבנה של משפט שלם. כדי להבין משפט שלם דרושה הבנה לשונית, לוגיקה, זיכרון עבודה ועוד.
4. אם עדיין הם לא מבינים עד הסוף כדאי שאנחנו נקרא בקול רם. בקריאה הזאת נדגיש את המילים החשובות להבנה, נדאג שהמשפט “ינוגן” בצורה כזאת שתעזור להבנת המשפט כולו.
5. הם עדיין לא מבינים? נסביר את המשפט בלשון שלנו. כך הם גם מקבלים, על הדרך, כלים שבהם ישתמשו בפעם הבאה כשהם לא יבינו. הם יבדקו בעצמם האם הם מבינים את המילים, הם יעלו השערות לגבי מילה לא מוכרת, ינסו למצוא מילה מאותה משפחה ויקראו לעצמם בקול פעם נוספת.

ככה גם עזרנו להם באותה שאלה וגם התרחשה למידה משמעותית ואסטרטגית שתעזור להם כשהם יתקלו בקושי בפעם הבאה.

"הבנת הנקרא" הוא תחום שילווה את הילדים שלנו לאורך כל שנות הלימוד שלהם. בביה"ס וגם אחר כך, כשהם ירכשו מקצוע. הוא תחום מורכב ולא חד-ממדי ודרושות לו יכולות קוגנטיביות מגוונות. אם נוכל ביום-יום להיות שם בשבילם, לפתח אצלם את השפה וההבנה ולהעניק להם תשתית טובה וכלים ללמידה עצמית, הילדים שלנו יהפכו ללומדים עצמאיים, יחוו הצלחות רבות וגם יהנו מקריאה, מכל סוג וסוגה.

במקרים בהם ניכר קושי מתמשך בהבנת הנקרא כדאי להתייעץ עם הצוות במוסד החינוכי כדי לקבל כלים ללמידה מותאמת.

בהצלחה!

בתיה קלר