פלישת החייזרים / דניאל לוינגר

מאת: דניאל לוינגר, בת 11

"החייזרים פלשו לכדור הארץ!" נכתב בעיתונים. בכל מקום פרסמו אזהרות ואמרו להישאר בבתים, אבל היה ברור שלא היה לנו סיכוי; אנשים רצו ברחובות, מחפשים מחסה. מלמעלה הגיחו חלליות שנראו כמו צלחות מעופפות וצבעו את השמיים בצבע סגול. החייזרים היו קטנים, צבע עורם היה זוהר, אך עם זאת, הם היו מסוכנים להפליא: שיניהם היו כל כך מסוכנות, שרק מי שהסתכל עליהם נהפך לאוגר! אמא ואבא שלנו כבר נהפכו לאוגרים.

העברנו את ימינו במסתור בתוך אפרסק ענק, ששימש כביתינו, מאז שהבית שלנו כוסה בג'לי ירוק על ידי החייזרים.

מדי פעם היינו שומעים את הקולות של החייזרים.

יום אחד, בזמן שיונתן, אחי, האכיל את אבא ואמא, שמעתי דפיקות. ליבי החסיר פעימה. עד מהרה, דלת האפרסק נפרצה וראינו את החייזרים מאחוריה.

"מה אתם רוצים?!" צעקתי אליהם, ואז הבנתי בדיוק מה: משפחתנו המורחבת נמלטה מהארץ לפריס, מפני שדוד שלנו הוא נשיא ארצות הברית, ואם אתם לא מאמינים לי, אתם יכולים לשאול אותו אם יש לו אחיינים בשם שירי ויונתן. החייזרים חיפשו את דודנו כדי להפוך אותו לאוגר בגלל שאז שליטתם בעולם תהיה מוחלטת!

החייזרים, שהבינו כל שפה שקיימת ולא קיימת, הבינו מה אני אומרת. פתאום הגיח החייזר הגדול מכולם: שחוּטנִיץ! מלך החייזרים!

שחוטניץ התקרב אלינו ואמר לנו בקול גבוה כמו של ילדה קטנה: "אנחנו יודעים מי הדוד שלכם, תגלו לי איפה הוא נמצא, ובתמורה לא נפגע בכם." יונתן ואני הסתודדנו והתלבטנו: האם להסגיר את דונלד, או כפי שאנחנו קראנו לו, דונלדאק, ולהציל את עצמנו, או להקריב את עצמנו בשביל להציל אותו? לרגע עלתה בי המחשבה להסגיר אותו. חשבתי על טובתי שלי ושל יונתן, אבל אז נזכרתי, שלמרות שדונלדאק הוא בן אדם עסוק, הוא גם אמיץ, טוב לב, ואפילו קצת שובב. התביישתי בעצמי שאפילו חשבתי להסגיר אותו.

נראה שיונתן חשב כמוני, כי הוא אמר לי: "שירי, אני מוכן להפוך לאוגר ולא לגלות את מקום מחבואו של דונלדאק!"

הנהנתי בראשי, ויחד צעדנו לכיוון שחוטניץ, ואמרנו לו:" אדוני, אין סיכוי שנסגיר את דונלד!"

שחוטניץ חשף את שיניו, ואנחנו התכווצנו באימה. אבל לפתע קרה דבר מדהים! שחוטניץ נהפך לכוס של מיץ פטל, ומיד אחריו גם כל שאר החייזרים!

בן רגע כל האנשים שנהפכו לאוגרים, חזרו להיות אנושיים שוב!

אם אתם מבולבלים, כמו שאנחנו היינו, תנו לי להסביר לכם: החייזרים היו אלרגיים לטוב לב, ובכך שהקרבנו את עצמנו כדי להציל את הדוד שלנו, החייזרים נהפכו לשתייה!

אז זיכרו: טוב לב, זה מה שצריך כדי להציל את העולם!