מזל טוב / נור מרקמן

מאת נור, בת 9 ותשעה חודשים

וונדי התכוננה לישון. היא אמרה: "אבא, אתה יכול לספר לי סיפור?"
האב ענה: "בטח חמודה, יש לי סיפור מצוין לספר לך:
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, חיו להם שני אחים: מזל ו-טוב.
יום אחד אמר מזל: "אני רוצה להפליג בים, למצוא אי חדש, ולנסות את מזלי!"
טוב מיד השיב "בחייך, לא יצא לך מזה שום טוב, ואם לא יצא לך מזה שום טוב, לא תהיה איתי יותר!"
מזל שתק וכשעמד לצאת למסע אמר: "אני מזל, בטוח יהיה לי טוב".
לאחר יומיים טוב התחיל להתגעגע: מה אם כבר לא יהיה לו טוב בעולם הזה? מה אם הוא יאבד את שמו לעד?
ובינתיים… מזל גילה אי חדש עם מכרות זהב, ובין רגע נהיה מפורסם ועשיר.
באותו יום הוא שלח ל-טוב מכתב קצר ובו היה כתוב:

טוב היקר,

גיליתי אי חדש, הנני מפורסם, ואני רוצה לחלוק איתך את עושרי ואושרי.

קבל ממני במעטפה זו 1,000 ש"ח.

מקווה שתיהנה.

אחיך המתגעגע,

מזל

טוב לא האמין: 1,000 ש"ח? איך מזל כבר הצליח? עכשיו הוא הבין: בשביל העושר והאושר, זקוקים לתושיה!"

"וואו, סיפור מקסים, אבא. תודה!" אמרה וונדי.

אבא נאנח ואמר: "בינתיים, עד שתירדמי, תחשבי למי את יותר דומה, למזל, או ל-טוב.
לילה טוב קטנה שלי".